הרב התל אביבי, שמואל אבא גרינברג, איננו רופא וגם לא מדען. לאחר שאחדים מבני משפחתו לקו במחלת הסרטן והלכו בעטייה לעולמם, החל הרב להגות ולהעמיק במקורות היהודיים בכל הקשור למחלה הממארת. כך, למשל, הוא למד באורח יסודי ביותר את מחקריהם והערותיהם של הרמב"ם, הכוזרי וחכמי הגמרא בהתייחסותם לנגע הזה.
חודשים ארוכים של עיון בכתובים הביאוהו למסקנה נחרצת: הגוף אכן מסוגל ליצור נוגדנים טבעיים נגד הנגע הממאיר ובניצול עובדה זו ניתן, אולי, למצוא גם דרך לרפא את המחלה הארורה.
סוד הלב אחת הנקודות המעניינות שהעלה הרב במחקרו היא הקביעה שהלב הינו האיבר היחידי בגוף האדם שבו לעולם לא יווצר סרטן.
מתברר שכבר הכוזרי (מאמר שני סעיף מ') גילה את הסוד: "אמר החבר - היתכן שתתערב בו (כלומר בלב) ליחה שתיעשה בו מורסה, או סרטן, או ביטול הרגשה, או רפיון, או תבלול, או חבורה, כאשר יוכל להתעכב בשאר האברים?" בלב - קובע הכוזרי - קיים נוגדן טבעי, שכאשר הוא חש בגידול העלול להזיק לו - הוא דוחה אותו מעימו. כפי שנאמר בסעיף מ"א: "זה לא יתכן, כי ביותר מעט מזה יהיה המוות, ושהלב, בזיכוך הרגשתו, מפני זכות דמו ורוב כוחו, הוא מרגיש בדבר המועט שיפגעהו והוא דוחה אותו מעליו".
כל האברים האחרים - קובע הכוזרי - אינם ניחנים בתחושה זו של הלב, ועל כן הם קולטים, במקרים מסויימים, את הליחה (שאינה אלא הסרטן) עד שייעשה בו החולי". יוצא, איפוא, קובע הרב גרינברג, שלו יכולנו ליצור כוח כזה, כמו של הלב הדוחה סרטן, בחלק אחר של הגוף - אף הוא היה דוחה סרטן זה". על כן הוא מציע לחוקר המחלה דהיום לשים לב לעובדת-יסוד זו.
שורש הרע
איך נוצר הסרטן? גם על שאלה זו מאמין הרב גרינברג כי יש לו מענה: שורש הרע, לדבריו, הוא במרה השחורה. הרב מסתמך בקביעתו זו של הרמב"ם, ב"פרקי משה", מאמר עשרים ושלושה: "הסרטן הראשוני הוא מורסה, הנולדת ממרה שחורה, וזו תהיה עוקצת ואוכלת כל בשר הנלווה אליו". גם אי-איזון בין הכדוריות הלבנות והאדומות שבגוף יוצר גדילה, שבאה מתוך הגופיפים הלבנים, וגדילה זו אינה אלא הסרטן, הניזון מהכדוריות הלבנות. כך, על כל פנים, קובעת מסכת תענית א' בתלמוד.
עד כאן איזכור המחלה הממארת במקורות. אולם הרב גרינברג מנסה גם לתת תשובה לשאלה, איך, באמת, ניתן לרפא את הסרטן. מסביר הרב: "אין ספק כי יש לתת לגוף כדוריות לבנות ולמנוע בכך את חיסולן בדם. את הכדוריות הלבנות האלה ניתן לקחת מסרטן הנחלים, שהרי כבר נקבע, כי דמו של סרטן זה הינו יחיד ומיוחד, באשר כולו מורכב מכדוריות לבנות. יש, איפוא, לצוד את סרטני הנחלים, לרכז את דמם הלבן ולהזין בהם את גידולי הסרטן שבגוף האדם".
