בניגוד לדימויה הליברלי בתחום תפישת מיניות הומוסקסואלית, התנועה הרפורמית מגלה עמדות שמרניות וכל תלמיד ב"בית ספר לרבנות" מחויב להצהיר על העדפותיו המיניות. כך עולה ממחקר חדש שיוצג יחד עם תריסר מחקרים נוספים בכינוס ייחודי וראשון מסוגו בארץ ובעולם על הרפורמים במכון ון ליר בירושלים.
האם התנועה הרפורמית מקבלת אל תוכה את הקהילה ההומו-לסבית? לכאורה כן, אולם מחקר חדש של יקיר אנגלנדר, שבדק את הטקסטים הרשמיים של התנועה הרפורמית, מגלה שגם קבלה זו נעשית במשורה ומתוך מגבלות. מהמחקר עולה כי התנועה הרפורמית מגלה עמדות שמרניות בנושא קבלת הקהילה ההומו- לסבית לשורותיה. היא אינה מוכנה לקבל לשורותיה ראשי קהילות הומו-לסבים שמחצינים את העדפותיהם המיניות, וסביר יותר שיתקבלו כאלה שנראים ומתנהגים כהטרו-סקסואליים.
שימוש בנימוקים הלכתיים להרחקת הומואים עוד מגלה המחקר כי התלמידים ב"בית הספר לרבנות" של הקהילה הרפורמית חייבים עם כניסתם לבית הספר ועם תחילת הסמכתם לדווח ולהגדיר את העדפותיהם המיניות. החוקר אנגלנדר מדגיש, כי בניגוד למקובל לחשוב כאילו הרפורמים אימצו והכילו את תופעת ההומו-לסביות, עולה כי למרות שהרפורמים אינם רואים בהלכה כגורם מחייב, בכל זאת התנועה נוטה להשתמש בלשון הלכתית כדי להדיר ולהרחיק את ההומו-לסביים ולנקוט קו מחמיר ושמרני מהדימוי המקובל על-אודותיה.
המחקר המלא ו-11 מחקרים חדשים נוספים יוצגו במכון ון ליר בירושלים, בכינוס האקדמי-מחקרי הראשון בעולם העוסק בתנועה הרפורמית. כדי למלא חלל מחקרי של 50 שנה פעלה במכון, במשך שנתיים, קבוצת מחקר בנושא.
מנסים לקנות את לב בג"צ בין שאר ההרצאות בכינוס, יוצג ניתוח של השימוש הרב שעושה התנועה הרפורמית בבג"צ. ד"ר אביעד הכהן מגלה כי פנייתם של הרפורמים לאפיק המשפטי, והגשת עשרות רבות של עתירות במשך כ-20 שנה, לא הביאו לרפורמים את התוצאה המקווה, ובמידה מסויימת אפילו הרעו את מצבם מבחינה משפטית וציבורית. לדבריו, רובן המוחלט של העתירות (90%) נדחו. פסיקת בג"צ שדחתה את העתירות בזו אחר זו, קיבעה למעשה את מעמדה של היהדות ההלכתית.
זאת ועוד, הפנייה המסיבית לבג"צ הרעה את תדמית התנועה בעיני הציבור הישראלי, שסבר כי אין לתנועה אחיזה ממשית בציבור וראה בהליכה לבג"צ ניסיון פתאטי להיות אהודים בבג"צ.
תנועה מתחזקת ממחקר על הפרופיל הדתי של יהודים רפורמים בארה"ב, שביצעו ד"ר אפריים תבורי וד"ר עוזי רבהון, עולה כי הזרם הרפורמי הוא הגדול ביותר כיום בארה"ב. למעלה משליש ( 35%) מהיהודים משתייכים אליו לעומת 10% המגדירים עצמם כאורתודוקסים, ו-26% קונסרבטיבים.
עוד מתברר, כי התנועה הרפורמית מצליחה יותר מתנועות אחרות לשמר את חבריה: שלושה רבעים ממי שגדלו כיהודים רפורמים ממשיכים להגדיר את עצמם ככאלו, לעומת שיעורי הישארות של 40% מקרב האורתודוקסים ו-55% מקרב הקונסרבטיבים. לאור ניתוח הנתונים של הצטרפות ופרישה מהתנועה, עולה שהתנועה הרפורמית מתחזקת הן כמותית והן ברמת המחוייבות והזהות היהודית של חבריה.
