"חוק שיכיר ברבית על משכנתא כהוצאה, עם הגבלה על מחיר הדירה, יחסוך לקוני הדירות כ-500 שקל בממוצע לחודש, ואין די בהטבה זו " - אומר רואה החשבון יורם שיפר, ממשרד זיו-שפר. לדבריו, הצעת החוק הנוכחית לא תשיג את מטרתה, שהיא , כמוצהר, עידוד זוגות צערים להתגורר בערי השדה. הוא מציע לשפר את החיוק, כדי שיביא תועלת. ויש לשפר את החוק כדי שיסייע באופן ממשי לזוגות צעירים. לדעתו, הצעת החוק בצורתה הנוכחית היא "הצעה פופוליסטית-פוליטית, מס שפתים, ותועיל כמו כוסות רוח למת ".
שיפר אומר, כי על פי הצעת החוק, תינתן ההטבה של הכרה ברבית כהוצאה רק על קנית דירות שמחירן עד 180 אלף דולר , שהם (לפי השערהנוכחי), 700 אלף שקל, וזאת כדי לעודד קנית דירות בערי השדה. לדעתו, מטרה זו לא תושג. לדעתו, תהיה המשכנתא על דירה כזו 270 אלף שקל לכל היותר, הרבית על ההלואה תהיה 18,000 שקל לשנה, שהם 1,500 שקל לחודש. מס ההכנסה יהיה 33%, והויתור עליו יחסוך לקונים 500 שקל לחודש.
"חסכון כזה לא יביא למעבר זוגות צעירים לערי השדה" - הוא טוען, בפרט כאשר יש סיכון ניכר ששווי הדירות בערי השדה יירד במשך השנים, לעומת עלית ערכה של דירה במרכז הארץ. שיפר: "לא כדי לקנות דירה בעיר שדה, כי ירידת ערך הדירה תהיה בסכומים גדולים בהרבה מהחסכון במס".
שיפר מציע פתרון כפול: להכיר ברבית כהוצאה ללא הגבלת מחיר הדירה, ולתת משכנתאות נוחות לרוכשי דירות בערי השדה.
שאלות על חישוביו של שיפר כתב Nfc מעיר, כי חישוביו של שיפר מעלים, בשלב ראשון, שתי שאלות:
1. מנין לו, שעל דירה ב-700 אלף שקל מקבלים משכנתא בסך 280 אלף שקל, כלומר 40% בלבד ממחיר הדירה? הבנקים מבטיחים משכנתא של עד 80% ממחיר הדירה, וגם אם הם לוקחים שולי בטחון, ברור שהמשכנתא תהיה גבוהה יותר, וממילא סכומי הרבית והחסכון במס גבוהים במידה ניכרת.
2. מאידך, הרבית שהוא נוקב בה, 18,000 שקל לשנה, נראית גבוהה מדי. שיפר לא ציין על איזו משכנתא עשה את החישוב - מהי ההצמדה ולכמה שנים ניתנת ההלואה. ערכנו חישובים לפי כמה אפשרויות, ובכל מקרה יצא, שהרבית בפועל, וממילא החסכון במס, נמוכים בהרבה.
בפועל נראה, כי שתי הטעויות של שיפר מקזזות זו את זו, פחות או יותר, כך שהתוצאה הסופית דומה. אולם כאן מתעוררת שאלה שלישית:
3. מנין לשיפר, שהגדלת ההכנסה הפנויה של זוגות צעירים ב-500 שקל לחודש אינה מהוה תמריץ מספיק לקנית דירה בעיר שדה? זהו ניחוש, היכול להיות נכון או לא נכון. בפועל, הדרך הכלכלית היחידה לבדיקת טענה זו היא לתת את ההטבה לפי מה שמוצע, ולעקוב במשך מספר חדשים אחרי ההתפתחויות בשטח. אם יתברר, שאין גידול של ממש ברכישת דירות בערי שדה (לאחר ניטרול גורמים אחרים) - אזי יש מקום להגדיל את ההטבה.