בית המשפט הרשיע נאשמת (יום א',23.12.07) בעבירה של אי-עצירה לפני מסילת הברזל, כשניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת - בדגל, בעדשה אדומה מהבהבת או בדרך אחרת, בניגוד להוראות סעיף 65(א)(1) לפקודת התעבורה.
המדינה האשימה את הנאשמת כי ביום 10.04.07 נהגה ברכבה ולא עצרה לפני מסילת הברזל, כשהמחסום שלפני המפגש נע לקראת חסימת הדרך. בכך הפרה את הוראות סעיף 65(א)(2) לפקודת התעבורה.
בית המשפט, בפני השופטת ש' לארי-בבלי, ציין כי יתכן שהנאשמת אכן לא הבחינה באורות או בצלצול הפעמונים, מפאת הרעש הרב שהיה ברכבה או מפאת הסחה אחרת. מכל מקום, הטענה לפיה הרמזור הראשון לא פעל היא טענה הטעונה הוכחה. ראיה על כך לא הוגשה לבית המשפט. על הנוסעת ברכב מוטלת חובה להגיע אל מפגש מסילת הברזל במהירות שתאפשר לה עצירה מיידית, מה שלא ארע במקרה דנן.
משנמצאה הנאשמת מעבר למחסום, וכי בחולפה על פניו כבר החלו האורות להבהב, אין צורך להידרש לסוגיה אם גלגלי הרכב חצו או לא חצו את הפסים.
בית המשפט יכול להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום. ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. אולם, לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות שנטענו בכתב האישום. בית המשפט פסק כי במקרה זה הוכחו יסודות העבירה מעל לכל ספק סביר.
לפיכך, בית המשפט הרשיע את הנאשמת בעבירה של אי-עצירה לפני מסילת הברזל, כשניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת - בדגל, בעדשה אדומה מהבהבת או בדרך אחרת, בניגוד להוראות סעיף 65(א)(1) לפקודת התעבורה.