בג"צ: חוזה "על תנאי" עם הרצל גדז'

בג"צ הורה (יום ד', 26.12.07) למדינה למסור בתוך 14 יום תגובה לעתירה נגד הארכת כהונת הממונה על מחוז הצפון מטעם משרד הפנים הרצל גדז'. מדובר בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון באמצעות באי-כוחה עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב ודפנה קירו כהן, בדרישה למנוע את המשך כהונת גדז' על-רקע התנהלות "המנוגדת לכללי מנהל תקין והמתעלמת מנוהלים והחלטות שיפוטיות". השופט חנן מלצר דחה בקשה להוציא צו ביניים, עם זאת הורה למשרד הפנים כי אם ייחתם חוזה חדש עם הרצל גדז', יצויין בו "עובדת הגשתה של עתירה זו וכפיפותו (של החוזה ר.א.) לתוצאותיה".

הארכת חוזה למרות הפרשיות

בעתירה (יום ג', 25.12.07) טענה איכות השלטון כי למרות דוח מבקרת משרד הפנים וחוות דעת של הפרקליטות שלא להאריך את החוזה, החליט במשרד הפנים על הארכת החוזה לאחר שיפוג תוקפו ב-31.12.07. התנועה מגוללת בעתירה שורה של פרשות בהן לטענתה היה מעורב גדז' ואשר מעלות התנהלות "מנוגדת ניגוד גמור לכללי מנהל תקין, חסרת תום לב, שרירותית, מתעלמת מנוהלים ברורים ומהחלטות שיפוטיות". גדז' לטענתם "עושה שימוש לרעה בסמכות שהופקדה בידיו, תוך ניצול הכוח הרב הגלום בתפקידיו הבכירים במשרד הפנים ותוך התנכלות למי שהעז לעמוד מולו" בדוח החקירה כתבה מבקרת משרד הפנים ברכה פלאוט כי גדז' "איפשר ביודעין העברת נכס מדינה לידיים פרטיות בשוויו כולל של 11 מיליון שקלים, בניגוד לדין ובחריגה מסמכות; עיכב פרויקט ביוב ומתקן מי טיהור במועצה שהוא גם העומד בראשה, לאחר שהפרויקט קיבל את כל האישורים הנחוצים ממשרדי הממשלה ולמרות הזיהום החמור שעיכוב זה גורם למי הכנרת". עוד נטען בדוח כי גדז' "פעל למניעת ביצועם של צווי הריסה מנהליים של שני מבנים, בחריגה מסמכות, בניגוד להחלטת בית המשפט העליון לביצוע הצווים ותוך מתן הנחיות למשטרה שאינן בתחום סמכותו; נתן אישור לעיריה להתקשר במכרז בניגוד להוראות הדין ובחריגה מסמכות; ערך מינויים ו/או הפסיק העסקתם של עובדים בחריגה מסמכות וללא תיאום עם האגפים הרלוונטיים במשרד הפנים". לדברי פלאוט, התנהלותו של גדז' מעידה על "דפוס התנהלות עצמאית, תוך התעלמות מהוראות החוק, והנהלים החלים, ומתן החלטות ללא קיום התייעצויות, ובמנותק מהנהלת המשרד ועובדי המטה, ולעיתים בניגוד למדיניות המשרד". פלאוט הוסיפה כי גדז' "מעדיף להתעלם" מהתקנות והחוקים וכי הוא "יצר אוירה של פחד...אי שקט ואי ודאות, אוירה הפוגעת בעבודה ובדימוי של משרד הפנים".

פרשת בתיה כרמון

בעתירה מובאת פרשת התנכלות והפללת עובדת המחלקה לאשרות וזרים במשרד הפנים בתיה כרמון. לטענת התנועה כרמון סירבה לשתף פעולה עם "נורמות התנהלות לקויות המנוגדות לכללי המנהל התקין" שניסה גדז' להחדיר. כתוצאה נפלה קורבן ל"מסכת התנכלות אישית...מתוך מטרה ברורה 'להעיף' אותה מהתפקיד. במהלך תקופת כהונתו, הגישו גדז' ומזכירתו לא פחות מ-50 (!) תלונות לנציבות שירות המדינה, נגד כרמון, רובן ככולן ביוזמתם של גדז' ועובדי לשכתו ודרך חקירה מאומצת שלהם בניסיון למצוא על כרמון חומרים מפלילים". איכות השלטון טוענת כי החקירות שנפתחו נגדה ביוזמת גדז', בחשד לכאורה לעבירות משמעת ומעשים פליליים כמו קבלת שוחד תמורת אשרות, העלו כי מדובר ב"תלונות חסרות בסיס לחלוטין. דוח סיכום החקירה מיום 24.11.02 קבע 'מעל לכל ספק' כי כרמון אינה מעורבת בחשדות הפלילים שהועלו נגדה". פרשה זו לטענת איכות השלטון "מלמדת היטב על דפוס הפעילות השגור בפעולותיו של גדז' ובפרט בכל הנוגע לחיסול חשבונות עם עובדים אשר מעזים לעמוד מולו ולסרב להתיר את דמו של שלטון החוק בישראל".

פרשת אסף גרטי

פרשה נוספת היא פיטוריו בניגוד לחוק של מי שחשף שחיתות ביחידת האכיפה לזרים, אסף גרטי. גרטי "התריע על חשדות חמורים לליקויים במערכת והקשורים ליחידה, בין היתר בכל הנוגע ליחס מבזה ומשפיל ורמיסת זכויותיהם של העובדים הזרים". מיד לאחר ההתראה החלה "מסכת ההתנכלויות בלתי פוסקת נגדו מצד גורמים במשרד הנהלת משרד הפנים, כולל גדז', אשר כללה רדיפות, תחבולות ומוקשים, תלונות סרק, הוצאת לשון הרע, איום פיזי ומניעת כניסה למקום העבודה, הכל כדי להביא בסופו של עניין לפיטוריו". גרטי פוטר בידי גדז' וכשפנה לבית הדין לעבודה נקבע כי הוא פוטר בחוסר סמכות וכי הוא "הוחרם, הושמץ ונרדף ע"י עמיתים לעבודה וגם מקרב אנשי המשטרה, וזאת במעשים ובמכתבים. התנהגותם זו, זכתה לגיבוי בפועל של מנהליו ע"י חוסר כל תגובה מצידם". בית הדין קבע כי הפיטורים נעשו "בחוסר תום לב ונבעו ישירות מהאוירה העוינת שנוצרה סביבו כתוצאה מכך שהעז להביע ביקורת על התנהגות עמיתיו לעבודה, אשר כנראה היתה לא נאותה - בלשון המעטה". השופטים אף מתחו ביקורת על התנהלות משרד הפנים ש"בלטה בחוסר מקצועיות מספקת, ובחוסר תום לב". עם זאת גרטי לא הושב לעבודה אלא נפסקו לו פיצויים בלבד. גרטי ערער על ההחלטה ובית הדין לעבודה קבע כי יש להשיבו לתפקיד ההולם את כישוריו. הוא שובץ בתפקיד מתאם קליטת עולי אתיופיה במחוז חיפה והצפון ואף זכה בפרס מנכ"ל עבור תיפקודו במלחמה בצפון.

הסתה על-רקע לאומני

עוד נטען בעתירה כי בפרשה אחרת פעל גדז' למנוע לכאורה הרס בתים בלתי חוקים בחוסנייה ואף ניסה לכאורה להביא ל"התלקחות מסוכנת בעלת משמעות לאומית אמיתית ביחסי התושבים באזור הצפון". זאת בשעה שהתראיין בתקשורת הערבית והשמיע דברים "הגובלים בהסתה לאלימות ממש נגד מעורבי פרשת חוסנייה". בראיון עימו אמר גדז' "מאשימים אותי בדיקטטורה מכיון שלא נכנעתי לתכתיבי משגב בנוגע להריסת מסגד אל חווסנייה והבערת אש והדמים. משגב דורשת להרוס מסגד ובתי אנשים מסכנים בכפר בדואי שאין לו תוכנית מתאר בעת שהם בונים קומה שלמה בבנין מועצתם ללא היתר בניה". לטענת איכות השלטון פניותיה למנוע את הארכת החוזה לא הועילו. לאחרונה נודע להם כי השר מאיר שטרית החליט להאריך את החוזה של גדז'. מדובר לטענתם בהחלטה חסרת סבירות באופן קיצוני. לא זו בלבד שגדז' כשל בתפקידו כעובד ציבור "כי אם דרס ברגל גסה את הדין וכללי המנהל התקין, הנחיות הממונים עליו, הוראות בית המשפט וכל גורם זוטר כבכיר שניסה לעמוד מולו בביצוע מדיניותו...כל כך הרבה גורמים בדקו את הנושא ובחנו אותו וכולם הגיעו פעם אחר פעם לאותה מסקנה, הצביעו על אותו דפוס התנהלות בעייתי והמליצו כי מישהו סוף סוף יעשה את המתבקש וכהונתו של גדז' בשירות המדינה תופסק". מתנגד נוסף להארכת החוזה הוא המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן. ניצן פנה ב-24.12.07 למשרד הפנים בדרישה לעדכן אותו בתוך שבוע ימים אם נערך כמוסכם שימוע לגדז' "אם כן - מה היו תוצאותיו, ואם הוחלט על הארכת חוזה, מה היו הנימוקים לכך". הדברים באים שניצן פנה ב-19.6.07 למשרד הפנים והמליץ על דעת היועץ המשפטי לממשלה "לשקול לא להאריך את חוזה הבכירים עם גדז', העומד לפוג ב-31.12.07 - בכפוף לשימוע". ניצן ביקש במכתבו למשרד הפנים להשיב לו בתוך שבוע ימים.