הוועדה לביקורת המדינה בכנסת החליטה (יום ד', 26.12.07) לפנות למבקר המדינה בבקשה כי יכין דוח מיוחד על הליכי קבלת החלטות בפרשת בית השלום בחברון. זאת על-רקע טענות כי ההחלטות לפנות את המתיישבים מהבנין יסודן ב"אג'נדה פוליטית מדינית" ולא משפטית.
בית השלום הוא בניין בן ארבע קומות בין קריית ארבע לחברון. לפני מספר חודשים נכנסו אליו מתיישבים בטענה כי ביצעו רכישה כדין. למרות עמדת היועץ המשפטי כי אכן מדובר בעסקה כשרה, תמכה הפרקליטות בפינוי המתיישבים וקיבלה את טענות פלשתיני כי הוא המחזיק בנכס. הפרקליטות הודיעה לבג"צ כי תפעל לפנות את המתיישבים. במקביל, התנהל הליך באמצעות המנהל האזרחי, אותו יזם שר הביטחון הקודם עמיר פרץ. המתיישבים ערערו על צווי הפינוי שהוצאו נגדם ווועדת הערר של המנהל האזרחי הקפיאה את הצווים. למרות שטרם התקבלה הכרעה בערר, הוציא המנהל האזרחי צווי פינוי למתיישבים.
המתיישבים פנו ליו"ר תת-ועדה לענייני איו"ש בוועדת חוץ וביטחון, ח"כ עתניאל שנלר, בדרישה לבדוק את התנהלות הפרקליטות והפרקליטות הצבאית בפרשה. לאחר דיון בוועדה, הוחלט להעביר את הנושא לבדיקת הוועדה לביקורת המדינה. כאמור, בדיון שהתקיים (יום ד', 26.12.07), הוחלט לבקש מהמבקר לחקור את הפרשה.
פרץ נתן הוראה לא לתת היתר בדיון, חשפה ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, אסנת מנדל, כי אכן "ניתנה הוראה מדינית על-ידי שר הביטחון הקודם, לא לתת היתר עסקה, 'כי לא ייתכן שהמדיניות תיקבע על-פי רכישת בתים באזור מסוים'". גם ראש המנהל האזרחי, תא"ל יואב מרדכי, והיועץ המשפטי של משרד הביטחון אמרו כי "המשטרה והפרקליטות מתנהלות בסוגית בית השלום בחברון בהתאם להנחיות שהוציא שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ".
יו"ר הוועדה לביקורת, ח"כ זבולון אורלב, מתח ביקורת על התנהלות המערכות בפרשה. "יש תחושה שהמערכות השלטוניות מתכופפות ושוברות קודים ואתיקות ראויות, כדי לקדם אג'נדה פוליטית שמאלנית", אמר. "אני מרגיש כי אגנדה מדינית שמאלנית מוכנה לרמוס חוק וסדר". אורלב התייחס לדברי נציג המשטרה סנ"צ שלמה אפרתי אשר הציג עמדה שונה מזו שהוצגה לפני מספר חודשים בוועדת הפנים. אורלב אמר כי התנהלות כזו שבה המשטרה מדברת בשני קולות ראויה לחקירה, כלשונו. הוא הוסיף כי כאשר הוא שומע את נציג המשטרה המוסר נתונים סותרים שאלו שמסר נציג משטרה אחר בוועדת הפנים בחודש מאי, "מתחזק בי הצורך בבדיקת המבקר".
אורלב אמר עוד כי בדיקת מבקר המדינה יכולה לטהר את האוירה ולנקות את החשדות. "אין לי אמון בבג"צ; יש לי אמון במוסד מבקר המדינה, ולכן אני פונה אליו כדי לבדוק את תהליך קבלת ההחלטות בסוגייה. אקבל כל מסקנה, ויראה העם וישפוט". מדובר, לדבריו, באינטרס משותף של הימין והשמאל ובהחלטה של ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון, שבראשה עומד ח"כ עתניאל שנלר מקדימה. "אין כאן ענין פוליטי", הדגיש.
זה לא הדרג המדיני - זה הפקידים ח"כ שנלר אמר כי הוועדה בראשותו בדקה את הנושא ומצאה ש"הבית נרכש כחוק ואינו מהווה בעיה ביטחונית". ח"כ מיכאל איתן, בעבר יו"ר ועדת החוקה, אמר כי "רוב העם חושב שצריך לתת ליהודים לשבת בחברון". ח"כ אורי אריאל גילה כי משיחות אישיות שקיים, עולה כי לדרג המדיני אין אג'נדה או כוונה לפנות את הבית. למעשה מדובר לדבריו ב"עשיית-יתר" של פקידים ואנשי מינהל, שפועלים בהתאם למה שמתאים להם. אריאל כינה את מעשיהם "נבלה ברשות התורה".
ח"כ אריה אלדד אמר כי נראה שהחוק והנוהל אינו חשוב, אלא "העיקר לפנות את היהודים". הוא הוסיף כי צריך לשאול "האם הכלב מכשכש בזנב או שהזנב מכשכש בכלב", והאם מדובר בתופעה של עובדי ציבור שיש להם סדר יום פוליטי. ח"כ נסים זאב אמר כי מדובר בניצול העובדה ששר הביטחון דאז היה בסיטואציה פוליטית של בחירות פנימיות, ו"רוכבים על זה עד היום הזה".
יהודי חברון הוצאו במהלך הדיון, דרשה נציגת הפרקליטות מנציגי הישוב היהודי בחברון לצאת החוצה בעת דבריהם של נציגי הממשלה. היא סמכה את דבריה על נוהל המאפשר לה לדרוש זאת, אך נתקלה בביקורת חריפה מצד חברי הכנסת. ח"כ אלדד שאל אותה מדוע לא דרשה זאת בדיון הקודם, כשישב בתוך הדיון עו"ד שחאדה, שמייצג כלשונו "את הרשות הפלשתינית". ח"כ לימור לבנת ביקשה ממנה להסביר מדוע יש להוציא את המתיישבים וח"כ דודו רותם הביע עמדה לפיה אם היא אינה מעונינת לדבר בפניי נציגי חברון "שלא תדבר בכלל". בסופו של דבר, המתיישבים יצאו מחדר הוועדה.
בתום הדיון הוחלט, כאמור, להורות למבקר המדינה לבדוק את הפרשה ולהגיש דוח מיוחד בנושא. ההחלטה התקבלה בקולותיהם של שישה חברי כנסת - יו"ר הוועדה אורלב, רותם, איתן, לבנת, שנלר וזאב. התנגדו לה חברי הכנסת אבו וילן וא-סנע.
