בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עונשי מאסר על שני דייגים תושבי רפיח, סעיד נג'אר ואחמד אל קון, שהבריחו נשק ממצרים לרצועת עזה בדרך הים. חיל הים לכד אותם בנובמבר 2005. כמו כן הורשעו בהשתתפות בתכנון לבצע פיגוע תופת של החמאס והג'יהאד האיסלאמי בחוף הרחצה במואסי. נג'אר נידון ל-13 שנות מאסר בפועל ואל קון ל-11 שנה. שניהם הורשעו על-פי הודאותיהם במסגרת עסקת טיעון.
נג'אר הודה כי בספטמבר 2005 הבריח בסירה 10 רובי קלשניקוב שקיבל מתושב מצרי בחוף ימית שבסיני ומסר אותם לאיש קשר ברפיח. נג'אר ואל קון הודו כי הובילו באותה תקופה בסירה 20 רובים באותו מסלול. בנובממבר 2005 יצאו שוב לחוף ימית, אך התושב המצרי אמר להם כי המשטרה המצרית פועלת באזור וביקש מהם לחזור על עקבותיהם. בדרכם בחזרה תפס אותם חיל הים של ישראל.
אל קון הודה לבדו כי הצטרף לחמאס ותלה מטעמו דגלים במהלך מערכת הבחירות לעיריית רפיח.
תכנון פיגוע תופת וחברות בחמאס בדיון על קביעת העונש עמדה התביעה על הקשיים למנוע הברחות נשק בדרך הים, ועל הצורך הקיים בשל כך להטיל עונשים מרתיעים על מי שנתפסים. התביעה ציינה גם את חלקם תכנון פיגוע תופת, ובחברותו של אחד מהאם בארגון החמאס.
ההגנה טענה כי השניים חשבו, ככל הנראה, לתומם, כי לאחר שמדינת ישראל התנתקה מרצועת עזה, החזקת נשק והובלתו ממצרים לעזה אינה עבירה נגד ישראל. עוד נטען כי ההובלה נעשתה בלא קשר לארגון טרור, אלא למען סוחר נשק הקשור לעניינים פליליים, וזאת על-רקע האנרכיה השוררת בעזה מאז ההינתקות.
ההגנה גם ציינה את המצב הכלכלי הקשה של הדייגים ברצועה, שמאז ההינתקות אינם יכולים עוד לעסוק בדייג בשל פעילות חיל הים בחופי עזה. מצוקה כלכלית זו היא שהביאה את השניים להבריח את כלי הנשק.
אולם השופטים קבעו כי המעשים חמורים וכי נג'אר ואל קון כיוונו את מעשיהם הרעים כדי לפגוע בביטחון מדינת ישראל ובתושביה.
את טענת ההגנה כי השניים לא ידעו שהברחת הנשק אסורה או כי עלולים להשתמש בנשק נגד מדינת ישראל, היא "טענה מיתממת נוכח המציאות של העימות המזוין באזורנו ונוכח האישומים הנוספים המיוחסים להם - מתן שירות לארגון טרור וחברות בארגון כזה".
"במציאות הקשה שבה מצויה היום מדינת ישראל, מוטלת חובה על בתי המשפט להעניש בחומרה את המורשעים בעבירות הקשורות בנשק, במיוחד שעה שהדבר נעשה באופן חוזר וכעבירות נלוות לעבירות של מתן שירות לארגון טרור או חברות בארגון טרור. גם אם אין הוכחה ישירה, שהרובים שהוברחו היו מיועדים לידיהם של מחבלים, יש לתת משקל לסוג הנשק ולכמותם של הרובים, וכאשר מדובר בהברחת רובים מסוג קלשניקוב, ניתן וצריך להניח שהנשק יגיע לידי גורמים עוינים את ישראל וכי הוא מיועד לפגיעה באזרחי המדינה ובתושביה", כתבו השופטים.
