בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 23 שנות מאסר בפועל על מורה, "מדריך תהילים" בבית מדרש, שאנס 10 תלמידים בני 12-8 ועשה בהם מעשים מגונים בשנים 2006-2004. השופטים, שלי טימן, תחיה שפירא ושרה ברוש, גם גזרו עליו לשנתיים מאסר על תנאי, וחייבו אותו לשלם פיצויים לקורבנותיו בסך 100,000 שקלים, שיחולקו ביניהם שווה בשווה. המורה הודה במסגרת עסקת טיעון בעשרות מעשים כאלה. בית המשפט אסר את פרסום שמו. בין היתר, ניצל המורה את היותו אחראי על חלוקת הפרסים לתלמידים, כדי לפתות את התלמידים להסכים למעשי סדום שביצע בהם ולעבירות מין אחרות, במשרדו. כמו-כן, הניח לכמה מהם לשחק במחשב או הזמין אותם ללימודי "גמרא". בסך-הכל הוגשו נגדו 9 אישומים על עבירות קשות בשני ילדים בני 8, אחד בן 10, שניים בני 11, וחמישה בני 13-12. מחשבות אובדניות אמם של שניים מהילדים העידה במשפט על הנזקים הנפשיים שנגרמו להם בגלל מעשיו של המורה. שירות המבחן קבע בתסקירו, כי התרשם ש"היום האיש מביע אמפטיה לקורבנות ותובנה לפגיעות הנפשיות שחוו ואת הפגיעות שחשו בני משפחות הקורבנות שנתנו בו את אמונן. הוא הביע חרטה וצער רב על מעשיו. כמו-כן, תיאר ניסיון להפסיק את הפגיעות. בשיחה ציין כי אינו זוכר את פרטי כתב האישום. לאחר שקרא אותו, התקשה לדבר ובכה". "בשיחה תיאר גם את קשייו בעת מעצרו ואת מצבו. תחושות אלה הביאו אף למחשבות אובדניות. בנוסף, ציין קשיים חברתיים ותחושות איום לנוכח התנהגות עצורים אחרים אליו וזאת בשל אופי וסוג העבירות שביצע". הוא גם הבין את הצורך "בטיפול משמעותי לבדיקת האפשרות לקיומה של סטייה בעלת קווים פדופיליים ובהמשך לתוכנית טיפולית מתאימה שתביא ליתר שליטה בדחפים וצמצום הסיכון". מעשים נקלים ובזויים בגזר הדין כתבו השופטים, כי "לא יכול להיות ספק, שמעשיו של הנאשם, שבהם הודה - מכוערים, נקלים, בזויים וחמורים - גם על-פי קביעת המחוקק, באשר לעונש הראוי למבצעיהם. הם ציינו, כי העונש על כל אחד ממעשי הסדום, שביצע בקורבנותיו, הוא 20 שנות מאסר. השופטים כתבו, כי אומנם קיבלו תסקירים על מצבם הנפשי של שני קורבנות, אך "אין לנו צורך בתסקירים כדי לדעת - על-פי ניסיון החיים והניסיון השיפוטי רב-השנים - עד כמה גדולה הפגיעה, המודעת וזו שאינה מודעת, בשלב זה של החיים, שנגרמה לאותם ילדים רכים, עקב מעשי הנאשם. תומתם נגזלה מהם, המושגים הראשונים שספגו בתחום יחסי המין - מעוותים ועלולים לפגוע בהם בעתיד, ביחסיהם עם בנות המין השני, ואפשר, כפי שקורה תדיר, שיהפכו "מקרבנים" בעצמם. הם חוו חוויה טראומתית ובלתי נשכחת, נפגעו מידי מורה ומדריך, וגם עובדה זו תשפיע על התנהגותם, תחושותיהם וחרדותיהם - במשך השנים". "הנאשם ניצל את תפקידו, מעמדו כמורה, מרותו ואפשרויות הפיצוי שהיו לו, כמי שתפקידו לחלק פרסים, הזדמנות שהייתה נמנעת אילולא עבד בבית המדרש, ומלמדת על אופיו הבוגדני, חסר הנאמנות, האחריות והרגישות".
|