בית משפט השלום בתל אביב חייב (יום ג', 1.1.08) את יעקב דגן לשלם רבע מיליון שקל פיצויים לנכד של אחותו על מעשה מגונה שביצע בו לפני כ-12 שנים כאשר היה בן 12. כמו כן חייב השופט דוד גלדשטיין את דגן לשלם לצעיר 50 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין. דגן הורשע בשעתו בפלילים על ביצוע המעשה המגונה וכן על רמזים מגונים כלפי הילד. לאחר שמלאו לקורבנו 18 שנה הגיש נגדו תביעה לפיצויים כל נזקיו.
בית המשפט מינה מומחה מטעמו, פרופ' נוימן, וזה קבע כי לילד היו קשיי למידה עוד לפני שנעשו בו המעשים, בחופשת הקיץ בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, כלומר בין כיתה ו' לכיתה ז'.
לצבא גויס בפרופיל 45 אך לא בגלל סעיפים נפשיים אלא בגלל תאונת דרכים שעבר. את הטירונות עשה בחוות השומר, מתקן צבאי של מה שכונה בשעתו "נערי רפול". אבל שירותו קוצר והוא שוחרר בגלל אי התאמה וקיבל פטור משרות מילואים. הוא חזר להתגורר עם אמו ועוסק בשיפוצים.
פרופ' נוימן קבע במסקנותיו כי יש לצעיר הפרעה מולדת, אורגנית, ולכך נוספו הפרעות רגשיות עוד לפני המעשה שנעשה בו. מה שאירע לצעיר עקב המעשה המגונה הוא הפרעת הסתגלות שנמשכה כשנה ולאחריה הופיעו סימני טראומה התבטאה בחשדות כלפי הסובב, פחדים, התכנסות חברתית וזיכרונות טורדניים. אבל בהדרגה הצליח להתגבר עליה בכוחות עצמו, ונותר רק זיכרון לא נעים.
פרופ' נוימן העריך את נכותו הנפשית של התובע בשנה הראשונה ב-25% ולאחר מכן ירידה הדרגתית שלה עד להיעלמותה כעבור 7 שנים. השופט אימץ את מסקנות הפסיכיאטר וקבע כי כל תקופת נכותו של הצעיר הייתה עד תקופת הצבא ולכן לא נגרמו לו בגללה הפסדי שכר. לפיכך, נזקו מסתכם בסבל שעבר. כאמור אמד השופט את הנזק ברבע מיליון שקל.
