כ-50 נערות פעילות ימין חסמו (יום ו', 4.1.08) את דרכו של נשיא בית משפט השלום בירושלים השופט אמנון כהן בצאתו מבית המשפט. הנערות הפגינו במחאה על המשך מעצרן של חברותיהן, 7 קטינות, שנעצרו לפני כ-10 ימים בעת פינוי מאחז גבעת האור הסמוך לבית אל. המעצר הוארך בידי השופט יצחק מילנוב עד ליום ב' - 7.1.08.
הנערות עצורות על-רקע סירובן להזדהות או להכיר בסמכות בית המשפט הפועל לטענתן "בניגוד לתורת ישראל ונותן לגיטימציה לגירוש יהודים והריסת בתיהם". האירוע התרחש בתום הדיון שבו האריך השופט את מעצר הנערות. מדובר בשבע בנות 13, 14, 15 שנעצרו כאמור ב-26.12.07 במהלך פינוי מאחז גבעת האור. הן הועברו למעצר בכלא תרצה.
בדיון שנערך ב-30.12.07 סירבו הנערות להזדהות או למסור פרטים על גילן. השופט ראובן שמיע כתב בהחלטה על המשך מעצרן כי "האלמוניות מסרבות להזדהות ומאידך טוענות שהן קטינות, חלקן אכן נראות קטינות אולם אין שום אפשרות לוודא את גילן לאור חוסר שיתוף הפעולה ולאור העובדה שהן החליטות להתכנס בתוך עצמן כשספר תפילה בידן. התשובה היחידה שהסכימו לתת הייתה שהן מכירות רק בחוקי התורה".
המשטרה טענה עוד כי אינה מעוניינת להשאיר את ה'אלמוניות' במעצר אך זאת בתנאי כי יזדהו, ימסרו פרטים מלאים "זיהוי הכולל טביעת אצבע, צילום ולקיחת דנ"א במידת הצורך ובהתאם לחוק". עוד נטען כי הנערות שהו לכאורה על קרקע פרטית בגבעת האור וכי הטוען לבעלות על הקרקע הגיש קושאן לביסוס טענתו. המשטרה טענה כי היועצת המשפטית של איו"ש עו"ד רונית אישרה "כי מדובר בקרקע פרטי שרשומה במינהל מקרקעי איו"ש". המשטרה הוסיפה כי אם הנערות העצורות יזדהו המשטרה מעוניינת לשחררן בתנאי כי "יורחקו למשך 30 יום מהאזור שנקרא גבעת האור שהוכרז שטח צבאי סגור וערבות צד ג'".
באת כוחן של הנערות, עו"ד סיניה חריזי מוזס טענה כי הנערות לא ביצעו כלל עבירה פלילית. לטענתה, מדובר בשטח לא מאוכלס "איזה גבעה שאדם טוען לבעלות עליה", וכי שטח צבאי סגור הוכרז רק באותו בוקר, "איך הן יכלו לדעת על צו?"
הסניגורית הוסיפה ושאלה את השופט: "האם נשאיר ילדים קטנים במעצר זמן כל כך ארוך שיש ספק אם ביצעו עבירה בכלל?".
במהלך דברי הסנגורית התפרצה אחת מהנערות ואמרה כי מבחינתה אין כל חשיבות למעמד. "השחרור וההזדהות אינה בידי עורכת הדין אלא בידינו, בידי השם. אנו רוצות להשתחרר ובית המשפט יכול לשלוט בזה. לא עשינו שום דבר לא בסדר, ארץ ישראל שייכת לעם ישראל". המשטרה שבה והסכימה לשחררן בתנאי שיזדהו.
השופט ראובן שמיע קבע כי מיוחס לנערות עבירות של "כניסה לשטח סגור, השגת גבול פלילית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו". הוא ציין את החלטתו הקודמת בעניין של השופט יצחק שמעוני כי אין מקום למחאתן בהליך השיפוטי מאחר שלא הזדהו. הוא הוסף כי "העדר זיהוי מהווה עבירה, זילות בית המשפט והליך המשפטי וסירב לדון לגופו של ענין".
השופט שמיע ציין כי גם הוא ביקש מהנערות להזדהות כדי שאפשר יהיה לשחררן אך הן סירבו והתכנסו בתוך עצמן "כשהן אוחזות בספר התפילה". גם אני סבור אמר השופט, כי העדר זיהוי "יכול ויהווה עבירה בפני עצמה" וכי האופן שבו הוא נעשה יש בו זילות ההליך המשפט ובית המשפט. המפתחות לשחרורן הוא הוסיף בידיהן, הזדהות בפני המשטרה בשמן ובתעודת הזהות שלהן.
כאמור, בדיון שנערך ביום ו' 4.1.08 הוארך המעצר שוב עד -7.1.08. השופט יצחק מילנוב ציין כי בכל עת שיסכימו להזדהות ניתן יהיה לקיים דיון בעניין תנאי שחרורן.
