ארגון סוכני הדואר, וארבעים וארבעה סוכני דואר לשעבר, תובעים (יום ד', 9.1.08) מחברת דואר ישראל כ-35 מיליון שקל. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
התביעה הוגשה עקב פסק דין של בית המשפט העליון שקבע כי צו זמני שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב להפסיק את פעילותן של 186 סוכנויות דואר בארץ במרס 2006, פגע קשה בפרנסתם של הסוכנים ובארגונם המייצג. בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי טעה כאשר נתן את הצווים, ומתח ביקורת נוקבת על התנהלות חברת הדואר בהגשת הבקשה לקבל את הצווים, במעמד צד אחד.
בין חברת הדואר לבין סוכני הדואר יש זה כמה שנים סכסוכים והליכים משפטיים בעניין תנאי ההתקשרות ביניהם, לאחר שהדואר הפך לחברה ממשלתית, כשלב ראשון בדרך להפרטת שירותי הדואר. בשיא הסכסוך, ניסתה רשות הדואר לאכוף על סוכני הדואר העצמאיים לחתום על חוזה התקשרות חדש, ובו תנאים שלטענת הסוכנים מקפחים אותם, מקצצים בעמלות המגיעות להם, פוגעים בשכרם ומטילים עליהם חובות שלא חלו עליהם קודם לכן. בנוסף, דרשה מהסוכנים לבצע פעולות בלא כל תשלום ולהשתתף בהשתלמויות בלא קבלת תמורה או פיצוי.
צו במעמד צד אחד הסוכנים, בהנהגת ארגון סוכני הדואר, נקטו עיצומים סמליים, ובתגובה הודיעה חברת הדואר לכלל הסוכנים שלא הסכימו לחתום על החוזה החדש, כי היא מפסיקה באופן חד-צדדי ובלא כל התראה מוקדמת את ההתקשרות עימם. בתגובה, השבית ארגון סוכני הדואר את הסוכנויות, וחברת הדואר מיהרה לפנות לבית המשפט המחוזי בתל אביב וביקשה ממנו, במעמד צד אחד, צו המאפשר לה לתפוס את כל דברי הדואר והציוד שבסוכנויות, ובמידת הצורך להיכנס לסוכנויות בליווי קציני ביטחון ושוטרים ולקחת את דברי הדואר והציוד. זו הייתה פעם ראשונה שחברת הדואר נקטה צעדים דרסטיים וחד-צדדיים במסגרת הסכסוך המתמשך בעניין תנאי ההתקשרות עם סוכניה.
בית המשפט המחוזי נתן צו ארעי כמבוקש, במעמד צד אחד ובלא לשמוע את תגובת הסוכנים והארגון המייצג אותם. וכך נסגרו 186 סוכנויות. לאחר שסוכני הדואר ערערו על כך לבית המשפט העליון, נפסק כי משמעותו של הצו הייתה סגירה דה פקטו של הסוכנויות שבעליהן סרבו לחתום על החוזה החדש, ופגיעה חמורה בפרנסתם, וכי לא הייתה כל הצדקה לתת אותו.
בכתב התביעה, שהגישו עורכי הדין אודליה לוי-אטינגר, אייל בוטון, אביעד אטינגר ודנה דרור, מרחובות, נטען כי 44 סוכנים, על בני משפחתם, איבדו את מטה לחמם ונקלעו למצוקה כלכלית, שממנה לא הצליחו רבים מהם להתאושש עד עצם היום הזה, בגלל פעולה חד-צדדית ובלתי סבירה של החברה הממשלתית, ש"גדעה בהינף יד ובהתנהגות בריונית את פרנסתם". עוד נטען כי מדובר ברמיסת זכויות היסוד שלהם המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד חופש העיסוק.
שימוש לרעה בסמכות לטענת הסוכנים, השתמשה חברת הדואר לרעה בסמכות שניתנה לה על-פי חוק ולטובת הציבור והטילה את מרותה על הסוכנים, תוך קיפוח זכויותיהם, לצורך הגברת רווחיה, על גבם של הסוכנים. היא התעלמה מאחריותה הציבורית, מההסכמים שעליהם חתמה, הפרה את חוזי ההתקשרות עם הסוכנים ובהמשך אף ביטלה אותם שלא כדין, נהגה ברשלנות, הוציאה את דיבתם רעה, הפרה את חובת תום הלב במשא-ומתן ובקיום חוזה, פגעה בחופש ההתארגנות שלהם והביאה לחיסול המוניטין שצברו.
הסוכנים טוענים כי חברת הדואר צריכה לפצותם על כל הנזקים שנגרמו להם, הן עקב הפרת ההסכמים והן עקב מתן צו המניעה הדרקוני. בתביעה נטען כי לחלק גדול מהתובעים לא שולמו עד היום שכר והחזרי הוצאות המגיעים להם. סוכנים רבים איבדו את מקור פרנסתם היחיד, חלקם לאחר עשרות שנים שבהן כל עולמם ומפעל חייהם היו הפעלת סוכנות הדואר שלהם, והתקשו למצוא מקום עבודה חלופי לאחר סגירת הסוכנות, בין בשל גילם המתקדם ובין בשל המצב הקשה בשוק. הם מבקשים פיצוי בגין אבדן ההכנסה וגם בגין הפסד השתכרות עתידי, אבדן מוניטין ועוגמת נפש.
אחת מעילות התביעה המרכזיות היא הטענה כי על חברת הדואר חתמה על כתב התחייבות בביהמ"ש בעת שעתרה לקבלת הצווים, לפצות את הסוכנים על כל נזק שייגרם להם בגין מתן הצווים, אם יבוטלו הצווים.
הדואר יחשוב מעכשיו פעמיים יו"ר ארגון סוכני הדואר, בני כהן, מאמין כי החלטות בית המשפט העליון וההחלטות שיתקבלו עקב התביעה, יעגנו את זכויותיהם של סוכני הדואר ובכך ישפרו את טיב השירות שנותנות סוכנויות הדואר לציבור הרחב גם בימים אלה, לקראת הליך ההפרטה הצפוי. "חברת הדואר תחשוב עתה פעמיים בטרם תפעל בשרירות לב נגד הסוכנים הפעילים, המשרתים את האינטרסים של החברה והציבור נאמנה", אומר כהן.
מעבר לכך , אומר כהן, תביעה זו מעמידה להכרעה משפטית את נורמות ההתנהגות הנדרשות מחברה ממשלתית או ציבורית בעלת מונופול יקר ערך שנתקבל ממדינת ישראל, תוך תקווה כי ביהמ"ש יעמיק ויעגן את מחויבותן של חברות כאלה, כמחזיקות מונופול ציבורי, לנהוג בהגינות ובתום לב מוגברים מול עובדים, סוכנים וגופים שעימם הן מקיימות קשרי מסחר.