"מעבר בקיץ? יכול להיות, אבל אני לא חושב על זה. אני נשאר בדפור בינתיים, יש לי חוזה לעוד שנתיים. אני מאושר בספרד". כך אמר הערב (רביעי) שוערה של דפורטיבו לה קורוניה ונבחרת ישראל, דודו אוואט, בתוכנית הספורט של רדיו 99 בשיתוף ONE.
"נכון שאני על הספסל, אבל פתחתי הרבה משחקים גם בלה קורוניה וגם בסנטנדר ואני צריך לנוח ולחזור עם כוחות חדשים", אמר השוער.
לפני כחודש תפס את מקומו בין הקורות, השוער השני של דפור, גוסטבו מוניה, לאחר טעות של אוואט במשחק מול אוססונה. מאז, המאמן מיגל אנחל לוטינה, אפילו לא מרכיב את השוער הישראלי בסגל הקבוצה.
מה קרה לשוער שהיה מבוקש בבאיירן מינכן?
מה קרה לשוער הישראלי שהפגין בעונה שעברה יכולת פנטסטית וזכה בתואר שחקן העונה על-ידי האוהדים בספרד? לאן נעלם השוער שהיה מבוקש, כפי שפורסם ב-ONE לראשונה, ע"י קבוצת הפאר הגרמנית, באיירן מינכן?
"המצב שלי לא טוב אבל אני מקווה לחזור ליום ראשון לשער", המשיך אוואט, שמקווה לקחת חלק במשחק הקריטי מול ויאריאל במדרגל. "המאמן ניסה לעשות שינויים. השינוי האחרון שאפשר לעשות הוא בעמדת השוער. חלק מהמשחקים יכולתי לעשות יותר, אבל קבוצות מגיעות מולנו להמון מצבים. צריך היה לזעזע את הקבוצה".
"בגלל מצב כלכלי שאי אפשר לקנות שחקנים בסדר גודל של 10-15 מיליון, קונים שחקנים צעירים. גם אין שחקנים מנוסים יותר", סיפר על הסיבות לירידה ביכולת הקבוצה".
"בניון מאושר באנגליה"
על חברו, יוסי בניון, שמצליח במדי ליברפול, אמר אוואט: "יוסי בניון מאוד מאושר באנגליה אבל אני מאושר בספרד ולא מחפש לעבור. שחקן כדורגל נמדד גם ברגעים כאלה, שצריך להוציא את העגלה מהבוץ".
קבוצת הפאר הספרדית, שהתמודדה בשנים האחרונות בצמרת הליגה הספרדית הראשונה, מצאה את עצמה בסכנת ירידה לליגה השניה. דפור מדורגת במקום ה-19 מתוך 20 קבוצות - עמוק בתוך הקו האדום. במחזור האחרון הגיע המשבר לשיא חדש, כשהקבוצה הובסה בביתה שבאיצטדיון הריאזור 3:0, לאתלטיקו מדריד.
השוער המוביל של נבחרת ישראל
דודו אוואט הפך העונה גם לשוער המוביל של נבחרת ישראל במוקדמות יורו 2008. אוואט שמר על רשת נקיה ב-0:0 מול אנגליה אבל ספג, לעומת זאת, רביעייה בהפסדה היחיד של הנבחרת עד כה - 4:3 מול קרואטיה.
בסה"כ ספג אוואט 7 שערים עד כה בקמפיין מוקדמות יורו 2008, כאשר מתוך 8 משחקים שמר 4 פעמים על רשת נקיה. לא הרבה שוערים יכולים להתגאות בעובדה שלא ספגו שער מול נבחרת אנגליה, אבל אוואט הצליח לעשות כן ב-0:0 באצטדיון רמת-גן.
אוואט החל לשחק כדורגל במחלקת הנוער של מכבי חיפה אך בעקבות התחרות על המקום בהרכב מול ניר דוידוביץ', החליט לנסות את מזלו בקבוצות אחרות.
את קריירת הבוגרים שלו התחיל במספר מועדונים קטנים עד שעבר להפועל חיפה בעונת 1997 וזכה איתה באליפות ליגת העל (אלי גוטמן אז עמד על הקווים). לאחר 4 שנים עבר למכבי חיפה ושיחק בה בשנים 2002 ו-2003, בהן החליף את דוידוביץ' הפצוע.
בעונתו הראשונה בקבוצה היה שותף לזכיה השניה של אברהם גרנט באליפות עם המועדון החיפאי, אך העונה שלאחר מכן היתה אמביוולנטית מבחינתו. מצד אחד הוא ודאי ירצה לזכור את הקמפיין המוצלח יחסית של הקבוצה בשלב הבתים של הצ'מפיונס, שהיה היסטוריה עבור המועדון.
חיפה סיימה במקום השלישי בבית כאשר היא מנצחת את אולימפיאקוס (חגיגה של יעקובו) ו-ודאי לא תשכח את הניצחון על מנצ'סטר יונייטד, למרות ששיחקה בהרכב חסר ביותר. מה שאוואט וודאי ירצה לשכוח היא העובדה שהקבוצה שמטה באותה העונה את תואר האליפות לטובתה של מכבי ת"א, באליפות שהוכרעה ביחס שערים.
כבר ארבע שנים בספרד
בשנת 2004 עבר אוואט לראסינג סנטאנדר הספרדית (קבוצתו הקודמת של חברו לנבחרת יוסי בניון). בעונת 2005/06 הפך אוואט לשוער הראשון של הקבוצה ולאחד השוערים המצטיינים בליגה הספרדית.
בעונת 2004/05 ובעונת 2005/06 זכה אוואט פעמיים ברציפות בתואר השחקן המצטיין של מחוז קנטבריה שאליו משתייכת סנטאנדר עקב הביצועים שהציג שעזרו להשאיר את קבוצתו ראסינג סנטאנדר בליגה הספרדית הראשונה - לה ליגה. הוא אף מונה לקפטן הקבוצה.
ב-6 באוגוסט 2006 חתם בדפורטיבו לה-קורוניה לארבע שנים, שם הוגדר כאמור ע"י האוהדים להצלחה גדולה וכן זכה ללא מעט שבחים מהתקשורת המקומית.