|
|
|
תאריך:
|
14/01/2008
|
|
|
עודכן:
|
14/01/2008
|
| ברק למשפחות השכולות: "נתחשב בדעתכם" |
|
|
1 |
|
| |
"אני רצתי לפצועים.
אהוד לא ניגש.
היו שני פצועים שזה הרתיח אותם.
אני לא הסתכלתי עליו.
לא יודע מה הוא עשה.
אולי דבר בפלאפון,
אבל לא ניגש.
אולי היה בהלם".
אלוף עמירם לוין בהתייחסו להתנהגותו ולהתנהלותו של הרמטכ"ל (האהוד הברק) באסון צאלים ב'.
|
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
אלוף עמירם לוין |
|
|
|
2 |
|
| |
"היה פיצוץ חזק, מפחיד נורא. פתחתי את האוזניים ורצתי חמישה מטר הצידה. היה ענן של עשן, ואז, כשהוא לאט-לאט זז עם הרוח, ראיתי את אחד החברה קופץ על רגל אחת, כל הלחי שלו היתה שסועה, והתחילו צעקות, 'זה אמיתי, זה אמיתי, תרוצו לקרוא לעזרה'. די מהר הגיעו לשטח שלושה תצפיתנים שהיו הכי קרובים, והקודקודים* - אלוף אורי שגיא, ראש אמ"ן, אלוף עמירם לוין, וסגן אלוף דורון, מפקד היחידה. כולם רצו לעזור לפצועים, כי לקח זמן לצוות הרפואי להגיע לאיזור האימונים. היה שם גם הרמטכ"ל, אהוד ברק, הוא עמד אולי חמישה מטר ממני, עם ידיים שלובות, בתנוחה אופיינית לו, הביט מסביב ולא עשה כלום. המוח התפוצץ לי, לא שלטתי בעצמי. צעקתי לו – "מה אתה עושה יא'מניאק, בוא תעזור, החברים שלי מתים פה". אבל אהוד לא זז. תבינו, אהוד בשבילנו זה דמות, זה מיתוס, זה מנהיג - ועוד מישהו שגדל ביחידה... אני לא יכול לשכוח לו את זה".
יעקב, לוחם בסיירת מטכ"ל.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יעקב סיירת מטכ"ל |
|
|
|
3 |
|
| |
נזכור, לא נשכח,
בתודעה נצרוב, לא נסלח,
תקופה רעה-נוראה-איומה בראשות מפלגת 'קדימה'
איך אדמתנו מדם בחורינו כיאור האדימה.
איך וכיצד לישון השכיבה 'קדימה'
עם אדיש, עם ביש, עם מביש, עם מחריש,
עם שתקן, עם שאנן, עם מנומנם, מנוון, מדושן, עם נהנתן, עם תועלתן,
עם כסיל, עם אוויל, 'קדימה' לגמרי-לגמרי הרדימה.
איך חבורת פוליטיקאים עזי-מצח,
ניבזים-פוחזים-נלוזים, במקהלת פה-אחד, אך בכל-זאת בדד, שרה-השמיעה
הִמְנוֹן מירמה רעשני-קולני-תועלתני-אנוכי ל"קדימה":
"נס ואבוקה הבה נרימה!"
איך על עם שלם, בניצול כוח-שררה, עריצות שלטונית, תרמית, אולפן-איפור, יחצ"נים ותדמית,
חוצפת-מנגנון-שלטון, עזות מצח,
הערימה 'קדימה'.
אֵיך זילזול, הֶפְקֵרוּת, רשלנות, אָטִימוּת לִבְלִי קֵץ, לבְלִי-גְבוּל, ללא-סוֹף ודַי
מפלגת "קָדִימָה" הִפְגִינָה.
חֵרֶף הַעוּבְדָה, כִּי בַּמִלְחָמָה, לִשְלוֹם בַּחוּרֵינוּ הִתְפַּלַלְנוּ, הַגִינוּ, פִּילַלְנוּ, יִיחַלְנוּ,
רָצִינוּ בְּכָּל-מְאודֶנוּ כָּל-כָּך לְהַאֲמִינָה,
מְלֵאֶי-תִקְוָוה, עִם כָּל הַלֵב, שַרְנוּ, הִמְהַמְנוּ : "כָּל עוֹד בַּלֵבָב פְּנִימֶה"
לא היתה אוֹזֶן קַשֶבֶת-שוֹמַעַת ב"מַנְהִיגוּת" מִפְלָגָה חֲלוּלָה, נְבוּבָה, עָלוּבָה,
רְקוּבָה, חֲרֵבָה, מְסוֹאָבָה, מַשְמִימָה
מִפְלָגָה אשר מְאוּמָה, כְּלוּם, שום טִיפַּת-עֵרֶך מלבד שררת-כוח-שלטון, תאבה,
לא חָרְתָה על דִגְלָה, דָבָר לַחֲלוּטִין לא הִפְנִימָה.
מִפְלָגָה אֲשֶר בְּחַיֵי חֲיילֵינוּ שִיחֲקָה,
שִיחֲקָה וחִייכָה, שִיחֲקָה וְצַחֲקָה, שִיחֲקָה וְשָתְקָה,
כְּמוֹ בְּמִשְחַק פַּנְטוֹמִימָה
מִפְלֶגֶת עִיוְורִים-אִילְמִים-חֵרְשִים-כְּסִילִים-אֱוִילִים-עֲרֵלִים-אַכְזָרִיִּים-נוֹרָאִיִים
אֲשֶר שְמָה הוֹלֵך לְפָנֶיה : "קָדִימָה" !
איך שלחו "מנהיגינו" את בנינו למוות, לתופת, להרג, לחזית, לשטח
בֵּן-אחר-בֵּן, פֶּרַח-אחר-פֶּרַח, מִשְפָּחָה-אַחַר-מִשְפָּחָה, פֶּלַח-אַחַר-פֶּלַח.
הִשְלִיכוּ אֶת בָּנֵינוּ בִּלְתִּי-מוּכָנִים כְּנֶגֶד צַר וְאוֹיֵב, כרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיה, כְּצאן לטֶבַח.
לא הוֹתִירוּ לבָּנֵינוּ כָּל קוֹרְטוב חַיִים, שֶמֶץ סִיכּוּי, שְבִיב תִקְוָה, צֵל שֶל אוֹר,
בִּשְעַת חֵירוּם, שעת מתח, שְעַת רֶתַח.
לא השאירו להם דרך מילוט, חילוץ, צוהר, סולם, חלון, פֶּתַּח.
ועוד זכו "מנהיגינו" אחרי-כן מנאמניהם-עמיתיהם
לשֶפַע אֲמִירוֹת רַהַב, לַהַג, קֶלֶס, פְּאֵר,
הַלֵל, זילזול בשכול, ביגון ובאבל, דִבְרֵי-הֶבֶל, עִיתוּרֵי שֶבַח !
לא זָכְרוּ, לא הִפְנִימוּ לא רָצוּ "מנהיגינו" לִזְכּוֹר,
כִּי כָּל אֶחָד מִבָּנֵינוּ בֵּן טָהוֹר, בֵּן צָחוֹר, בֵּן נָאוֹר, בֵּן חָפֵץ-אוֹר,
בֵּן מְלֵא-חַיִים, בֵּן שוֹאֵף דְרוֹר,
בן אוהב. מלח הארץ. בן במלוא תפארת פריחת-עלומיו. בן יקר. בן פרח.
וכמו להוסיף חֵטְא על פשע, בבחירות הבאות,
אשר כולנו תקווה כי ייערכו, מי ייתן, הלוואי, בעוד ירח
בשעטתם-דהרתם שוב לכוח שלטון הון ושררה,
הוֹאִיל ולא יסתפקו כמובן "מנהיגינו" אך בנתח
בהזכירם "מנהיגותם" בעת-מלחמה,
תקופה הרת-אסון,
שעה מלאת-ספוגת-רווית מתח
בהתעלמם מאי-התמצאותם
הבסיסית-אובדנית-אסונית-סופנית-חרבונית-חורבנית-גורלית
בה לעולם לא יודו "מנהיגינו" לבטח
אי-יכולתם, כישלונם, לקרוא מפת מציאות נכונה-הגיונית-אמיתית בשטח
ימים בהם שלחו,
ללא טיפת מחשבה, בלי היסוס,
למלחמה את בנינו, כעדר צאן לטבח.
עוד ינסו-יקוו-יבקשו וודאי "מנהיגינו"
להפיק מכך (איך לא?) מירב ומלוא רווח.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורית וישראל |
|
|
|
4 |
|
| |
|
למגיבים נגד ברק !!אני מאותם מאות הורים וסבים שמודים לברק על שהוציא את אלפיי חיילנו מלבנון ,ומנע עשרות פצועים והרוגים מיותרים שהוכנסו לשם בטיפשות על ידי ממשלה מטומטמת בראשות רמטכ'ל ניכשל.לגבי אסון צאלים---מי שחושב בטיפשותו(כולל קצינים בכירים לשעבר)שתפקיד רמטכ'ל שאננו רופא או חובש מוסמך לטפל בניפגעים בשטח,אננו מבין מה תפקיד מפקד בכיר בשטח.כקצין קרבי במלחמות ישראל הנני קובע !אין זה מתפקיד המפקד הבכיר בשטח לטפל אישית בניפגעים,לכך ישנם חובשים ,רופאים ,ומערך רפואי מקצועי מופלא בצהל ,וכך גם פעלו באסון צאלים !!! |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א ר |
|
|
|
|
דרור מרום
הנתון מצביע על עלייה יוצאת דופן של כ-30% בשווי החברות המרכזיות לעומת השנה שעברה  שינויים בצמרת הדירוג : טבע חוזרת למקום הראשון ובנק הפועלים עובר למקום השלישי רוב החברות המובילות במשק הגדילו את הכנסותיהן, רווחיהן, הונן העצמי ושוויין בבורסה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משה ריינפלד
שופט דחה טענה של בנק דיסקונט כי צ'ק שהוסב לפני יותר מ-8 שנים לא התיישן משום ששם המסב היה משובש, וקבע: הבנק ישן על זכויותיו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משה ריינפלד
עאדל חלאילה, בן 60 מסכנין המואשם בפרשת מרמה וזיוף תלושי שכר, ובנו, עו"ד במקצועו, חשודים כי איימו על אחד העדים כי אם לא יחזור בו יאונה לו רע
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שגיא עמית
בסמוך למועדון הצלילה במרינה של אשקלון, על-רקע תפאורה של צי יאכטות ונבחרת של 9 ברזי בירה, ממוקם סקובר, בר-מסעדה שמספק אוכל טוב וחסר יומרות ואווירת בקתת דייגים חמימה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גלית יצחק
משרד החקלאות תפס כ-200 חלזונות המהווים סכנה לצמחיה ואף עלולים להעביר לבני אדם תולעים פרזיטיות הגורמות לדלקת קרום המוח אלדד לנדס: גלו עירנות ואחריות
|
|
|
