במשך עשר שנים שמר עורך דין מווירג'יניה, לזלי סמית', שלא מרצונו על סוד, משום שלשכת עורכי הדין הודיעה לו כי גילוי הסוד פירושו הפרת כללי האתיקה. וזאת, אף שהמידע שבידיו היה יכול להציל את חייו של אדם שנידון למוות. כך מוסר (שבת, 19.1.08) העיתון "ניו-יורק טיימס".
סמית' האמין שתובעת נהגה שלא כראוי כאשר הדריכה עד מטעמה והסתירה זאת מההגנה. אבל לשכת עורכי הדין של וירג'יניה הודיעה לו כי כללי האתיקה אוסרים אליו לספר על כך משום שהעד היה הלקוח שלו.
עורך הדין חלק את סודו עם אדם אחד בלבד, טימות'י קלנסי, עורך דין אחר שעבד איתו על התיק. "התנהגות התובעת הטרידה אותי", כתב סמית' במכתב מיוסר. באחרונה שינתה הלשכה את עמדתה והודיעה לסמית' שכעת הוא רשאי לדבר, ואכן הוא עשה זאת. עדותו גרמה (יום ה',17.1.08) לשופט ביורקטאון שבווירג'יניה להפחית את עונשו של דריל אטקינס מעונש מוות למאסר עולם.
אטקינס התפרסם בשעתו בארה"ב כאשר בית המשפט העליון פסק ב-2002 בעניינו כי החוקה אוסרת להוציא להורג מפגרים בשכלם. אבל מדינת וירג'יניה המשיכה להחזיק אותו בתא הנידונים למוות, וטענה כי הוא אינו מפגר בשכלו. אם תישאר ההחלטה החדשה של השופט, שביטלה את עונש המוות נגד אטקינס, על כנה, אפשר שהסוגיה בדבר האפשרות להוציא להורג מפגרים בשכלם, לא תיפתר עוד.
מי ירה? סמית' ייצג נאשם ששמו ויליאם ג'ונס. ג'ונס אושם יחד אטקינס במעשה שוד ורצח. בחקירה שהוקלטה ב-6 באוגוסט 1997 הציג ג'ונס לפני התובעת את גרסתו על רצח אריק נסביט ב-1996. ג'ונס ואטקינס הואשמו כי שדדו את נסביט ואילצו אותו להוציא כסף מבנקומט, ולאחר מכן ירה בו אחד מהם למוות. השאלה הייתה: מי ירה. שכן, לפי חוקי וירג'יניה אפשר לדון למוות רק את מי שלחץ על ההדק.
כאשר החל ג'ונס לתאר האירוע, הושיטה תובעת את ידה, עצרה את מכשיר ההקלטה, ואמרה לעורך דינו של ג'ונס: "לזלי, אתה רואה שיש לנו כאן בעיה?". הבעיה הייתה שגרסתו של ג'ונס לא תאמה את הראיות בשטח. "זה לא יועיל לנו בכלל", אמרה התובעת, קת'י קריניק, לפי עדותו של סמית'.
במשך 15 דקות עמלו התובעים והנחו את ג'ונס להוציא מפיו עדות נגד אטקינס שגם תאמה את הראיות. כאשר הפעילו מחדש את הטייפ, הפליל ג'ונס את אטקינס כמי שלחץ על ההדק. ההגנה של אטקינס לא ידעה דבר על התדריך במשך עשר שנים, עד ששוחרר סמית' ממחויבותו האתית שלא לפגוע בלקוחו. לשכת עורכי הדין הסכימה לאפשר לו לדבר לאחר שהלקוח שלו, ג'ונס, נידון למאסר עולם ופסק דינו נעשה חלוט.
