שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, הרשיע (יום א', 20.1.08) את יוסף שולמן מראשון לציון בהריגת שכנו יוסף בירנבוים.
האירוע התרחש ביום 20.11.05 בצהריים. שולמן שמע קולות נפילה של חפצים על גג ביתו. הוא נכנס לחצר ביתו של השכן, חמוש באקדח, והמתין כמה דקות עד שיצא בירנבוים מביתו. השניים צעקו וקיללו זה את זה. בירנבוים הרים מוט ברזל מהקרקע והניפוֹ אל שולמן, וזה שלף האקדח את האקדח מהנרתיק שהיה צמוד למכנסיו, אחז בו בשתי ידיו והחל לצעוד לאחור, תוך שהוא דורך את אקדחו וצועק לבירנבוים: "עוף מפה". השכן הניח את מוט הברזל על הקרקע, עבר את גדר התיל המפרידה בין שני הבתים, והתקדם אל שולמן עד שניצב בסמוך לו ולפת בשתי ידיו את האקדח שאחז שולמן. בשלב זה, לחץ שולמן על הדק האקדח וירה ירייה שפגעה באצבע כף-יד שמאל וּבבית-החזה של בירנבוים. הוא מת מהירי.
במשפט טענה ההגנה כי מדובר בפליטת כדור. עוד טענה כי שולמן דרך הנשק לצורך הגנה עצמית, ואלמלא עבר בירנבוים את הגדר היה נותר בחיים. התביעה טענה כי אפילו בהנחה שמדובר בפליטת כדור עקב מאבק שהתנהל בין השניים, יש להטיל על שולמן את האחריות להריגה. לולא שלף שולמן את נִשקוֹ הטעוּן ודָּרך אותו לכיווּן בירנבוים, לא הייתה נורית הירייה ובירנבוים לא היה נהרג.
שליפת אקדח - מדרון חלקלק בהכרעת הדין כתב השופט כבוב, כי שולמן, "אשר בחר לשלוף את אקדחוֹ הטעוּן, לדרוך אותו וּלאיים באמצעותו על המנוח - גרם להסלמת האירוע. במצב זה, כאשר הוא מכיר את בירנבוים ויודע שמדובר באדם אימפולסיבי וּבלתי-צפוי (כך לדבריו) - יכול וצריך היה לִצפּוֹת את תגובת בירנבוים, ולא יכול היה לצפּוֹת שבירנבוים יִיוותר אדיש למראה האקדח הטעוּן והדרוּך שהופנה כלפיו". השופט הדגיש כי "הנאשם היה מודע לעובדה ששליפת האקדח היא מִדרוֹן חלקלק, היה מודע לכך שהוא מעמיד את המנוח בסכנה והיה מוּדע לאפשרות פליטת הכדור, כפי שהתרחשה; ואף על-פי כן בחר לאיים על המנוח באמצעות הנשק. בנסיבות אלֶּה, הוא אינו יכול להישמע כעת בטענה שכֹּל שביקש הוא לאיים וּלהרתיע את המנוח באמצעות הנשק מבלי שהתקיימה בו המודעוּת הנדרשת לצורך הרשעה בעבירת ההריגה".
השופט גם דחה את טענת סניגורו בדבר הגנה עצמית. "לפני הנאשם עמדה האפשרות לעזוב את המקום וּלהימנע מהעימות עם המנוח, אך הנאשם בחר להמשיך את העימות ואף להסלים אותו, כאשר הנאשם בעצמו חזר וציין בהודעותיו במשטרה שנהג בטיפשות והיה עליו פשוט לעזוב את המקום", כתב.
