המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, גיבש הוראות המחמירות את הפקיוח על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי- ושתשפר משמעותית את איכות המידע שנמסר לציבור.
ההוראה מתיחסת לנושא דיווח לציבור בנושא "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי". ההוראה גובשה לאחר דיונים מקיפים שנערכו במהלך ארבע השנים האחרונות עם התאגידים הבנקאיים ועם רואי החשבון המבקרים שלהם.
בבנק ישראל גורסים, כי ההוראה מתאימה את כללי הדיווח של התאגידים הבנקאיים לציבור בישראל - לאלה החלים על בנקים בארצות הברית ובמדינות מפותחות אחרות. "ההוראה משפרת באופן משמעותי את הסטנדרטים למדידה ולגילוי של סיכוני אשראי בדוחות התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי, ויוצרת בסיס אחיד להשוואה".
כפועל יוצא מכך, המשתמשים בדוחות הכספיים, ובכלל זה אנליסטים, חברות דירוג, בנקים זרים, רשויות פיקוח מחו"ל וגופים בינלאומיים אחרים, יוכלו לנתח ביתר קלות את הדוחות הכספיים של התאגידים הבנקאיים בישראל, ולהשוותם לדוחות כספיים של תאגידים בנקאיים בעולם.
התאמת הכללים כאמור משפרת גם את יכולתם של הבנקים לעקוב אחר סיכוני האשראי ולנהל אותם, מגדילה את האחידות והעקביות של מדידת הפסדי האשראי הצפויים, ויוצרת קשר ברור יותר בין השינויים באיכות האשראי, לבין השינויים בהפרשה להפסדי אשראי. ההוראה האמורה תואמת את דרישות הגילוי שנקבעו בהוראות באזל, ומקדמת לדעת הבנק המרכזי באופן משמעותי את המערכת הבנקאית בישראל - לקראת היעד של אימוץ הוראות באזל 2, בשנת 2009.
בין הנושאים המרכזיים שהוסדרו בהוראה:
- תהליך שיטתי ועקבי לקביעה וחישוב של הפסדי האשראי הצפויים, תוך התייחסות נפרדת לחובות גדולים ולקבוצות של חובות קטנים, והבקרות על תהליך זה.
- סיווג חובות מאזניים ומכשירים חוץ-מאזניים (כמו ערבויות) בהתאם לרמת הסיכון (סיכון אשראי בהשגחה מיוחדת, סיכון אשראי נחות וסיכון אשראי פגום).
- מחיקה חשבונאית של חובות והכרה בהכנסות ריבית בגינם.
- גילוי איכות האשראי ושיטות מדידת ההפרשה להפסדי אשראי.
- התיעוד הנדרש לביסוס התהליך לקביעת סכום ההפרשה להפסדי האשראי.
כדי לאפשר לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי להיערך ליישום ההוראה, נקבעה תחילת ההוראה נקבעה ל-1 בינואר 2010. בפיקוח על הבנקים טוענים, כי טרם התקבלו מהבנקים ומחברות האשראי אומדנים על "ההשפעה הכמותית של יישום ההוראה".
