איגוד ערים דן לאיכות הסביבה ולביוב הודיע (יום ג', 22.1.08) כי לאחר בחינה מחודשת ומעמיקה של הפתרונות לטיפול יבשתי בבוצת השפד"ן, החליט לקדם גם את החלופה החקלאית לטיפול בבוצה, שמשמעותה עיבוד הבוצה ופיזורה בשטחים החקלאים כחומר דישון, מאחר שהיא מספקת תמורה סביבתית, חברתית וכלכלית הולמת. על ההחלטה הודיע יו"ר האיגוד, איתי פנקס, במסיבת עיתונאים משותפת עם עמותת "אדם טבע ודין". ההחלטה שמה קץ לוויכוח ציבורי וסביבתי מתמשך בין שני הגופים.
לנוכח הרצון המשותף לפעול להפסקת הזרמת הבוצה לים בהקדם האפשרי, ומכיוון שביצוע חלופת שריפת הבוצה שקידם האיגוד בשנים האחרונות, נתקל בקשיים תכנוניים וציבוריים, ובהתנגדות של "אדם טבע ודין", הגיעו שני הגופים להסכמה כי ניתן ליישם את החלופה החקלאית ויש לפעול במשותף כדי להקימה בזמן הקצר האפשרי תוך עמידה בלוח זמנים קשיח. ההחלטה בעניין השפד"ן תובא להחלטת הממשלה, באמצעות הוועדה הבין משרדית שעל הקמתה החליטו השר להגנת הסביבה גדעון עזרא ושר החקלאות שלום שמחון, המלווים מקרוב את פרויקט הבוצה של השפד"ן.
החלופה החקלאית מבוססת על הקמת שמונה מעכלים אנאירוביים ושני מיכלי פיסטור שיאפשרו טיפול בבוצה לרמה המוגדרת בתקנות כבוצה סוג א'. טיפול זה יאפשר את פיזורה בלא טיפול נוסף בשטחים החקלאיים במרכז ובדרום הארץ. האיגוד כבר הכין את התשתית התכנונית לקידום המעכלים בשנים האחרונות במסגרת התחייבויותיו לוועדה למתן היתרי ההזרמה כחלופת גיבוי משנית שכעת תהפוך לחלופה המועדפת.
שינוע הבוצה ופיזורה בשטחים החקלאיים יעשה באמצעות זכיין חיצוני שייבחר במכרז פומבי שיפרסם האיגוד. לפי ההסכמה בין הגופים, ישלים האיגוד את התכנון, גיבוש המסמכים הסביבתיים ואת מסמכי המכרז להקמת מערך עיכול אנארובי ופיסטור עד סוף אפריל 2008. מועד גמר הביצוע ותחילת ההפעלה של המערך נקבע לתחילת 2012.
עוד הוסכם כי האיגוד יבטל את החלופה התרמית ויפעל להשלמת התכנון והמסמכים הסביבתיים, הוצאת היתרי בנייה, ההקמה וההפעלה של אגן השיקוע הראשוני ומערך העיכול האנארובי והפסטור, על-פי לוח זמנים שנציגי עמותת "אדם טבע ודין" יעקבו אחר ביצועו.
כל השפכים ימוחזרו איתי פנקס, יו"ר האיגוד אמר: "עם השלמת יישום הפתרון היבשתי לבוצה, יהפוך האיגוד לגוף שממחזר 100% מהשפכים, באופן שייתן דוגמה למכוני הטיהור הנוספים בישראל תוך הבטחת ים נקי וסביבה טובה יותר לתושבי גוש דן ולכלל אזרחי המדינה. מחויבות השר להגנת הסביבה לקידום הפתרון והירתמות שר החקלאות היו לגורמים קריטיים בהשגת פריצת הדרך הזו".
עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין אמרה: "אימוץ החלופה החקלאית לטיפול בבוצת השפד"ן הוא תיקון עוול חברתי וסביבתי שממנו סבלו תושבי המדינה בכלל ותושבי ראשון לציון בפרט. הפסקת הזרמת הבוצה לים מחזירה לידי ציבור משאב טבע בעל ערך. אנו סבורים, כפי שטענו לאורך כל הדרך, כי שריפת הבוצה אינה פתרון בר קיימא שכן הוא מסכן את בריאות הציבור וגורם להחרמת זיהום האוויר. לעומתה, החלופה החקלאית עדיפה מבחינה סביבתית, חברתית וכלכלית. חקלאי הנגב הביעו לפנינו את רצונם לצרוך תוצר זה לשדותיהם והשימוש בו יניב תועלות רבות גם לחקלאות וגם לכלכלה".
המטרד יהפוך למשאב גלעד אוסטורובסקי מהמחלקה המדעית באט"ד אמר: "במישור הלאומי, הפיכת הבוצה לדשן טומנת בחובה תועלות רבות: חיסכון בדשנים כימיים, עלייה ביבולים החקלאיים, שיפור פוריות הקרקע וחסכון כספי לתושבי גוש דן ולחקלאים. ומעבר לכך, הפיכת המטרד למשאב הוא צעד נכון בדרך לשימוש מעגלי בחומרי גלם, כאשר פסולת מתהליך אחד הופכת חומר הזנה לתהליך אחר וחוזר חלילה. גם במישור המקומי תניב הפיכת הבוצה לדשן ברכה רבה. במקום שריפה שתכביד את זיהום האוויר, יוקמו מתקנים לעיבוד הבוצה, כפי שמקובל במתקנים רבים בארץ ובעולם. אנו עומדים על כך שהקמת המעכלים האנארוביים ותפעולם תיעשה בדרך שלא תפגע בתושבי ראשון לציון, קרובים ורחוקים כאחד".
הבוצה הינה תוצר הלוואי של תהליך הטיהור, הנוצר במהלך הטיפול בשפכים כתוצאה מפירוק החומרים. כמות הבוצה תלויה ישירות בכמות השפכים המוזרמים למתקני הטיהור והיא מהווה רק 4.5% מכמות השפכים. כיום, מוזרמת הבוצה לים, באמצעות מוצא ימי, למרחק של חמישה קילומטרים מחוף פלמחים. השפד"ן מייצר כ-150 טונות בוצה ליממה, ההופכת בתהליך הקומפוסטציה ליותר מ-1000 מ"ק דשן חקלאי ליממה.