מסתמן היפוך בין תומכי החוקה לבין מתנגדיה. בדיון (יום ג', 22.01.08) בלשכת עורכי הדין בנושא "חוקה לישראל - הבשלה השעה?", הביעה אחת מהתומכות המרכזיות בחוקה, חברת ועדת חוקה, ח"כ זהבה גלאון התנגדות חריפה לחוקה המתגבשת בוועדה. זו לדבריה "אינה ראויה" ועדיף להשאיר את המצב הקיים על כנו. גלאון הוסיפה כי מדובר בנוסח חוקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה "אשר נכנע ללובי הדתי".
למה לשנות את המצב הקיים? גלאון הדגישה כי היא מוכנה לתמוך בחוקה אם היא תגן על זכויות האדם. אך "בנסיבות הפוליטיות הקיימות לא ניתן לשריין את חירויות היסוד של הפרט מפני פגיעה על-ידי הרשות המחוקקת, אז השאלה מדוע לנסות לשנות את המצב הקיים?". גלאון ציינה כי בין היתר היא מתנגדת לחוקה בשל רצונו של שר המשפטים פרידמן "לרסק את בית המשפט". בנסיבות כאלו היא אומרת "לא נכון לחוקקה".
היא הוסיפה כי מדובר בחוקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה אשר "נכנע ללובי הדתי". פירוש הדבר "שנשים תמשכנה להינשא ולהתגרש על-פי הדין הדתי, נשים לא תוכלנה לשמש כדייניות, לא יהיו נישואים אזרחיים". החוקה תכלול לדבריה "פסקת התגברות כללית לכנסת להיות הפוסקת האחרונה אחרי פסיקת בג"צ". "ברור לי שהחוקה בהסכמה רחבה תקריב את זכויות האדם על גבן של קבוצת הנשים. אולי מוטב שבימים האלה יותירו אותנו ללא חוקה מאשר שישאו את שם החוקה לשווא".
טעמים שונים הציג מתנגד נוסף לחוקה, יו"ר המועצה הארצי של לשכת עורכי הדין, עו"ד עמוס ואן אמדן. עו"ד ון-אמדן הדגיש כי הוא מתנגד באופן נחרץ לחוקה "המתבשלת", "אנו ניצבים עם בעיות של פלשתינים ישראלים, עם ארצות ערב. האם בעת הזאת אנו יכולים לחוקק חוקה? התשובה היא בפירוש לא. לא מבחינת יחסי יהודים ערבים, ולא מבחינת יחסי דתיים חילוניים. השיח הוא פגום. החוקה תהיה בכייה לדורות ולכן אני מתנגד לה".
ואן אמדן הוסיף כי אינו יכול לדמיין מדינה ללא היסודות החרדיים, אם כי "הצורך להכריז בחוקה שמדינה היא יהודית זו אמירה גלותית שמשדרת פחד". אשר למעמד חוקי היסוד, אמר, כי הוא תומך מובהק ברעיון של מדרג נורמטיבי. "זה רעיון בסיסי שמצא ביטויו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. אני פוסל לחלוטין את רעיון פסיקת התגברות".
ואן אמדן תקף את בית המשפט העליון אשר "כבש שטחים לא לו, כאשר הוביל מהלך שיטתי ומובנה, שהחל בבג"צ של רסלר, בו נקבע כי זכות העמידה הפכה לדרך המלך, וכל אחד יכול לגשת היום לבית המשפט העליון. בית המשפט הרחיב את השפיטות, ונטל לעצמו סמכויות של רשויות אחרות שלא לו".
לא לתמוך ב"חוקה נכה" גם יו"ר לשכת עורכי הדין יורי גיא רון מתנגד לחוקה מאחר שטרם בשלה השעה להנהגתה. "הלהט להנהיג חוקה, שתאפשר בהירות יתר ביחסים שבין רשויות השלטון, והרצון ליטול חלק במהלך היסטורי בתקופתנו, דוהרים בעיניי בדרך המלך לחציית הקווים האדומים שבמרחב הזכויות המהותי", אמר גיא רון. הוא הוסיף כי "החשש של חלק מהדוברים מתוצאותיהם המעשיות של חלק מהרעיונות, שמבקש שר המשפטים הנוכחי להוליך, אינו מצדיק תמיכה בחוקה נכה... התיזה, לפיה חוקה הינה לעולם פשרה בין מיגוון עמדות, לעיתים קוטביות, אינה נכונה בעיניי".
נציגת האקדמיה, פרופ' פרנסס רדאי, אמרה כי השיח המתנהל כיום בנושא החוקה בישראל "מצליח לקלקל ולהרחיק את הציבור". רדאי התייחסה לסוגיית הערבים בהקשר לחוקה ואמרה כי "המסמך של ועדת המעקב בא כשוק גדול. אין מרחב אזרחי משותף שוויוני שאפשר להזמין את האוכלוסיה הערבית וכל עוד אין, היא מנוכרת והיא תהיה יותר ויותר קיצונית". רדאי מתחה ביקורת על דברי שר המשפטים פרידמן שהתלונן כי בית המשפט העליון חרג מסמכותו כשפרש זכות לשוויון במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. "בית המשפט חי גם במאה ה-21 ולחשוב על כבוד האדם ללא שוויון זכויות לנשים ולהומוסקסואלים זה בלתי אפשרי". "ישראל חייבת להיות מושתתת על הערכים שנקבו בהכרזת העצמאות. צריך באופן דחוף להשלים את החוקה ולשנות את השיח, אולם לא צריך חוקה בכל מחיר תוך הסכמה לחוקה פגומה ביסודה".
חוקה שתבטא ערכים יהודיים בניגוד לדוברים הקודמים, חבר ועדת החוקה ח"כ הרב יצחק לוי מביע תמיכה ב"חוקת פשרה" שתבטא את הערכים היהודים במדינה. לוי סיפר כי בשנת 1992 הוגשה מגילת זכויות יסוד לכנסת. "היה דיון ארוך והסיעות הדתיות היו בבעיה ובכל זאת החלטנו ללכת צעד קדימה ותמכנו תוך שילוב שלושה תיקונים - האחד, ההגדרה, לפיה ערכיה של המדינה הם ערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית, וכן לא להכניס את סעיף השוויון, וכן סעיף שמירת הדינים. אלה היו שלושת העקרונות שעליהם הסכמנו. רוצים כעת לכרסם באותו איזון שהגענו אליו".
לדבריו, ישנם נושאים שהם בבחינת "ציפור הנפש" של היהדות והציונות, "נושא שמירת העם היהודי ומניעת התבוללות כדי לשמור על עם ישראל... ההתבוללות היום אוכלת בכל פה. חוקה שרוצים כאן משמעה שאין גבולות לנישואין וגירושין. זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות".
אני דואג לערבים ולחרדים נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה הפרופ' ידידיה שטרן אומר כי החוקה אמורה להקטין את "התיאבון של המיעוטים, בכך שהכפייה הדתית לא תתאפשר בחוקה, ובכך שבית המשפט העליון יישאר קיים". לדבריו "השסעים בחברה הישראלית מרובים וכרונים. הערבים אינם שותפים לאתוס הישראלי, שייכים לקבוצה החלשה. הם זקוקים לחוקה, כי אנו הרוב במציאות הקיימת. אני דואג לערבים ולחרדים מאוד. אם אין חוקה אין מה שיעצור".
שטרן סבור כי הסיכוי לחוקק חוקה תלוי במאזן אימה. "רק אם יהיה מספיק רע". הוא מציין כי החוקה המתגבשת במכון הישראלי לדמוקרטיה, קובעת בין היתר כי "מדינת ישראל היא מדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית. כמו כן, מגילת זכויות מלאה, בית משפט חזק וקביעה ששיטת המינויים והביקורת השיפוטית יהיו נתונים בחוקה. לא תהיה פסיקת התגברות, ומאידך הפשרה היא שבנושאי זהות מרכזיים של דת ומדינה ולאום, מספר נושאים יוצאו מהחוקה, כך שהחוקה לא תשפיע עליהם לטובה או לרעה".
