עפרה שטראוס הבטיחה כבר בנובמבר 2004 לפנות תוך 30 יום את הג'קוזי מהמגרש בצהלה, הנמצא בבעלות העיריה, אך לא קיימה את הבטחתה עד היום. עובדה זו, וכן עובדות נוספות הנוגעות הנוגעים להתנהגותה של שטראוס בפרשה, עולות ממסמכים בפרשה שהגיעו לידי Nfc, ונחשפים לראשונה (24.1.08).
מן המסמכים עולה, כי מדובר במיתחם בן 7.35 דונם בצהלה, בבעלות העיריה, שסביבו מגרשים שעליהם נבנו וילות. שטראוס - בשמה אז, עופרה להט יסמין - קנתה ביוני 1999 שני-שליש מהמגרש והוילה ברחוב המצביאים 33. בן זוגה, עדי קייזמן, קנה את השליש הנותר במאי אשתקד, אך מן המסמכים ברור, כי היה מעורב בפרשה עוד לפני כן.
כבר לפני כשש שנים, במאי 2002, דרשה העיריה משטראוס לפנות את השטח. מנהל אגף נכסי העיריה, אלי לוי, כתב למשפחת להט-שטראוס, במכתב שהעתקו בידי Nfc : "הינך מחזיק ועושה שימוש בקרקע שבבעלות העיריה, תוך סיפוח השטח העירוני לחצר ביתך שלא כדין. הינך נדרש לפנות את השטח העירוני תוך 30 יום". כבר אז הזהירה העיריה, כי תגיש תביעה משפטית, אם המשטח לא יפונה.
"עפרה שטראוס - פולשת או מסיגת גבול" שטראוס לא פינתה את השטח, הדרוש לעיריה לפיתוח לצרכי ציבור. לדברי העיריה, היא ובן זוגה עדי אברהם קייזמן הקימו בו ג'קוזי ובית עץ, גדרו אותו בגדר וערכו בו מסיבות ואירועים פרטיים, ללא הסכמת העיריה וללא בקשת רשות ממנה. העיריה: "שטראוס וקייזמן הם פולשים ו\או מסיגי גבול".
ב-6 בספטמבר 2004 דרשה העיריה מבאי-כוחם של שטראוס-קייזמן, בפגישה ביניהם, לפנות את השטח. למחרת, הודיעו שטראוס לעיריה כי "כבר החלו בהסרת הגדרות".
ב-27 באוקטובר ביקרו בשטח מנהלת מחלקת הפיקוח, חנה רומנו, ומנהל מדור פיקוח ופינויים של העיריה. להפתעתם התברר שהאמת היא, שכמעט ולא נעשה דבר. שטראוס-קייזמן פירקו חלקית את הגדר מול ביתם, אך כל יתר הגדרות, כולל חומות אבן, נשארו (לדברי העיריה, בכתב התביעה).
העיריה העבירה את הטיפול בנושא לעורכי-דין. אלו שלחו ב-15 בנובמבר מכתב לשטראוס, ודרשו להודיע תוך שבוע על הסכמתם (!) לפינוי מלא של כל שטחי הפלישה, עם לוח זמנים קצר. כבר אז - לפני יותר משלש שנים - הזהירה העיריה כי תגיש נגדם תביעה משפטית, וכן תדרוש משטראוס לשלם דמי שימוש , מאחר שהשתמשה במגרש של העיריה במשך שנים.
"אני מעוניינת בשיתוף פעולה עם העיריה" גם שטראוס העבירה את הנושא לטיפול עורכי דין. לאחר שבועים, ב-30 בנובמבר, הודיעו לעיריה כי "שטראוס שכרה פועלים וגרמה להסרת הגדרות" (העיריה, כאמור, טוענת אחרת). שטראוס הבטיחה להסיר את הג'קוזי. לדבריה, פנתה לחברה המתמחה בכך, והיא מעריכה שהג'קוזי יוסר תוך 30 יום. שטראוס:"אינני מתעלמת, חלילה, מדרישת העיריה... אני מעוניינת בשיתוף פעולה עם העיריה". היא גם הזמינה את הפקחים לבקר במגרש בעוד חודש, כדי לראות במו עיניהם שהג'קוזי הוסר.
העיריה עיכבה במשך שלוש שנים את הסילוק הפקחים לא הגיעו, לא אחרי חודש ולא אחרי שנה. לא ברור מדוע. העיריה חיכתה כמעט שלוש שנים, ולא עשתה דבר. יתכן ששטראוס-קייזמן הבינו מחוסר המעש, שהעיריה מוותרת על דרישותיה.
עיריית תל אביב התעוררה לאחר כשלוש שנים. ב-18 באוקטובר אשתקד חידשה העיריה את דרישתה לפנות את המגרש. לאחר מכן היו חילופי מכתבים נוספים בין הצדדים. בין היתר טענה שטראוס כי השטח האמור "מטופח מאוד", והעיריה אומרת בתשובה כי השטח מיועד "לרווחת הכלל ולא לרווחתך".
ב-6 בנובמבר שלחה העיריה מפקח לבדוק את השטח. הוא מצא כי הג'קוזי לא הוסר (שלוש שנים לאחר ששטראוס הבטיחה להסירו!). הוא גם גילה על מגרשה של העיריה בית שנבנה על עץ, גדרות מתכת ורשת וכן כלובי צפרים.
עדי אברהם קייזמן הוזמן לפגישה בעיריה, ב-9 בינואר, ושם דרשה ממנו העיריה לפנות את השטח ולהחזיר את החזקה במגרש לעיריה. הדרישה לא נענתה.
תביעה בסדר דין מקוצר עתה תובעת העיריה לדין את שטראוס-קייזמן בבית משפט השלום בת"א. עו"ד אילן שרקון מבקש שבית המשפט יוציא צו המורה להם לפנות מיידית את המגרש, להרוס את כל המבנים שנבנו ללא היתר, להחזיר את המגרש למצבו המקורי ולהחזירו לעיריה. שטראוס-קייזמן גם נדרשים לשלם הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. בהליך זה אין הנתבע זכאי אוטומטית להגיש כתב הגנה. אם ברצונו להגיש כתב הגנה, עליו לפנות לבית המשפט, לבקש רשות להגישו, ולהסביר מדוע.