שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אלכס קיסרי, הורה למרכז הרפואי הלל יפה לקיים מחדש את המכרז לביצוע שירותי הסעות באמבולנסים, לאחר שקבע כי לא היה מקום להחלטת ועדת המכרזים לשנות את המשקלות של כל אמת מידה. בכך קיבל השופט קיסרי עתירה שהגישו שתי חבורת אמבולנסים פרטיות, אמבולנס חדרה וחיאן, שניגשו למכרז.
המכרז פורסם באוקטובר 2007. עד אז ביצע מגן דוד אדום את השירות בא מכרז. בין תנאי המכרז נכלל גם תנאי-סף שלפיו על המציע להשתתף בסיור קבלנים. לאמבולנס חדרה נודע על פרסום המכרז ברגע האחרון, אך כשהתייצב נציג מטעמה במשרדי המרכז הרפואי נמסר לו כי הסיור הסתיים וכי נציג מד"א היה היחיד שהשתתף בו. התברר, כי לא היה סיור בשטח, אלא התקיימה פגישה במשרדי המרכז הרפואי. לחברת לחיאן נודע על פרסום המכרז רק לאחר שנערך סיור הקבלנים.
אמבולנס חדרה ביקשה מבית החולים לקיים סיור קבלנים נוסף, אך נתקל בסירוב, ולכן עתרו שתי החברות לבית המשפט. לאחר שבית המשפט נתן צו ארעי המקפיא את הליכי המכרז, הודיע ביה"ח כי יקיים סיור קבלנים נוסף, וכן הודיע כי ועדת המכרזים החליטה על שינוי משקלות אמות המידה. משקל המחיר, למשל, הופחת מ-70% ל-50% ואילו משקל הניסיון והמומחיות של המציע הועלה מ-5% ל-30%.
מכרז תפור? החברות העותרות טענו כי אומנם סיור הקבלנים מאפשר גם למי שאינם מד"א להשתתף במכרז, אך שינוי המשקלות מבטיח את זכייתו של מד"א, שכן ברור שמד"א הוא נותן שירותי ההסעות באמבולנסים הוותיק בישראל וניסיונו רב במידה ניכרת מניסיונו של כל גורם אחר בשוק, ואילו פעילותם של גורמים פרטיים בשוק ההסעות באמבולנסים החלה לפני כ-10 שנים בלבד. מד"א פועל בפריסה ארצית והוא עתיר משאבים וכוח אדם, ואילו הגורמים הפרטיים פועלים בד"כ באזור גיאוגרפי מוגבל ומשאביהם וכוח האדם שלהם מצומצמים הרבה יותר.
החברות גם טענו כי ועדת המכרזים נמנעה מלפרט את הסיבה לשינוי המהותי שנעשה במשקלות של אמות המידה. לטענתן, השינוי נועד להבטיח את זכיית מד"א.
השופט קיסרי קבע בפסק דינו כי כדי שרשות מינהלית, לרבות ועדת מכרזים תוכל להסתמך על חזקת התקינות עליה למלא את חובותיה, כגון חובת ההנמקה וחובת תיעוד בפרוטוקול. במקרה הנדון, לשון הפרוטוקול של הוועדה עמומה וסתמית ואינה מגלה לקורא את הצורך הממשי בשינויים שנעשו במשקלות, שינויים שיש בהם כדי להשפיע על תוצאות המכרז. כל שצוין בו הוא מהות השינוי תוך ציון כי "משקולות אלו מייצגות בצורה טובה יותר את מטרות עורך המכרז ותואמות את מהות השירות המוזמן".
השופט גם כתב כי כאשר הנימוקים להחלטה מועלים בראשונה רק בהליך השיפוטי, הדבר עלול ליצור רושם שאין מדובר בהנמקות המשקפות את תהליך קבלת ההחלטות בוועדת המכרזים, אלא בהנמקות חדשות שנוצרו לצורך ההליך השיפוטי. בנסיבות מעין אלה, יחסו של בית המשפט להנמקות העומדות בבסיס ההחלטה של ועדת המכרזים יהיה, בלשון המעטה, חשדני. לעומת זאת, כאשר ניתן להתרשם שוועדת המכרזים הפעילה שיקול דעת סביר, תיעדה את פעולותיה במדויק, נימקה את החלטותיה בפירוט ולא חסכה מאמץ כדי לברר דברים עד תום, התחושה תהיה שההתערבות אינה נחוצה.
גידול במשקל הניסיון וצמצום במשקל המחיר השופט ציין כי במכרז של ביה"ח הלל יפה, בולטים במיוחד השינויים במשקל אמת המידה של ניסיון ומומחיות המציע (מ-5% ל-30%) והמחיר (הפחתה מ-70% ל-50%). "אלה הם שינויים משמעותיים למדי ולמרות הטיעון המפורט בעניין זה מצד המשיבה, לא מצאתי הסבר, קל וחומר ראיה", כתב השופט.
השופט הבהיר כי כאשר עורך המכרז עושה שינויים במשקלותיהן של אמות המידה בשלב שבו כבר ידועה לו זהות משתתפי המכרז, הדבר מזמין גישה חשדנית וביקורתית כלפי צעד זה. כדי להסיר כל ספק וכל אבק חשד , דרוש פרוטוקול המתעד הנמקה עניינית וכאשר אין פרוטוקול כזה אין מנוס מלקבל את העתירה. השופט הורה להחזיר למציעים את המעטפות שהגישו ולפאשר להם להגיש הצעות חדשות תוך פרק זמן סביר.
