שרת החינוך, יולי תמיר, הודיעה (יום ג', 29.1.08) על זכייתו של פרופסור דוד הלבני בפרס ישראל בחקר התלמוד, לשנת תשס"ח- 2008.
יושב חבר השופטים אשר בחר את הזוכה הוא פרופסור דניאל שפרבר. חברים נוספים שהשתתפו בוועדת השופטים: פרופ' שלמה נאה ופרופסור אהרן קירשנבאום.
לדברי השופטים, הבחירה בהלבני היא ראויה, מכיוון שהוא מגדולי חוקרי התלמוד בדורנו. "הוא ממזג באישיותו, בלימודו, ובמחקרו למדנות בית המדרש הישן עם שיטות המחקר המודרניות במדעי היהדות", אמרו. בנוסף, ציינו כי הלבני סלל דרך חדשה בחקר התלמוד הבבלי ומחקריו בעשרות השנים האחרונות מסמנים תפנית חשובה, ואפילו דרמטית בתחום זה, בעיקר בזכות פירושו המדעי לתלמוד הבבלי "מקורות ומסורות".
הוועדה כינתה את הזוכה "כמסמל את הישרדותה ותחייתה של יהדות אירופה המסורתית", זאת לאור העובדה שעבר את אימי השואה הנוראים ביותר, והצליח לאחר המלחמה לשקם את חייו ולהגיע להישגים אקדמיים ומחקריים מופתיים.
- להלן קורות חייו של פרופסור הלבני
פרופסור דוד הלבני נולד בד' בתשרי תרפ"ח (1927) בפוליאנא-קובוליצקי שבאוקרינה. הוא הוסמך לרבנות בישיבת סיגֶט בשנת תש"ג, בגיל חמש-עשרה. כשכבשו הגרמנים את עירו באדר תש"ד, נשלח לאושוויץ, ומשם למחנות הריכוז וולפסבורג ומטהאוזן. הוא היחיד מבני משפחתו שניצל מן השואה.
פרופסור הלבני היגר לארצות הברית בשנת תש"ז, והתאזרח בה בשנת תשי"ב. הוא החל את לימודיו האקדמיים בפילוסופיה כללית בברוקלין קולג', סיים את לימודיו לתואר הראשון בשנת תשי"ג בהצטיינות, ואת לימודיו לתואר השני באוניברסיטת ניו-יורק בשנת תשט"ז. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים בניו-יורק, וזכה לתואר מוסמך בשנת תשי"ז, ולתואר דוקטור, על מחקרו "שרידים מפירוש הר"א על תענית", בשנת תשי"ח. בנוסף, קיבל תואר דוקטור כבוד מבית המדרש לרבנים בניו-יורק, מאוניברסיטת חיפה, מאוניברסיטת לונד בשוודיה, ממכללת גראץ בפנסילבניה, מאוניברסיטת תל אביב, מן האוניברסיטה העברית בבולטימור שבמרילנד ומאוניברסיטת בר-אילן.
פרופסור הלבני החל ללמד בבית המדרש לרבנים בשנת תשי"ז, ומשנת תשכ"ט היה בעל הקתדרה לספרות רבנית על שם מוריס אדלר. בשנת תשמ"ו, נתמנה לפרופסור במחלקה לדתות באוניברסיטת קולומביה, לאחר שלימד בה כמרצה מן החוץ משנות השישים. לרגל מינויו, קיימו המרכז ללימודי ישראל ויהדות והמחלקה לדתות כנס לכבודו על דרכי פרשנות במסורת היהודית. כמו כן, הוא שימש כמרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת הרווארד.
הלבני נתמנה בשנת תשמ"ה כמרצה בקתדרה על-שם ליטאואר באוניברסיטת קולומביה וכיהן כנשיא האקדמיה האמריקנית לחקר היהדות. משנת תש"ן מכהן כריש מתיבתא של המתיבתא ללימודי היהדות. הוא זכה בפרס מטעם המכון למחקר במדעי הרוח בשנת תשכ"ד, במלגה מטעם קרן גוגנהיים בשנת תש"ל, ובמלגה מטעם הקרן הלאומית למדעי הרוח בשנת תש"ם. בשנת תשמ"א היה חבר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת תשמ"ה זכה בפרס ביאליק מטעם עיריית תל אביב. בשנת תשמ"ו זכה בפרס מטעם Present Tense לספר הטוב במחשבת ישראל. הלבני מכהן כחבר המועצה של הקונגרס העולמי למדעי היהדות וחבר האקדמיה האמריקנית למדעי הרוח והטבע. בשנת 1982 פרסם Irwin W. Haut ביקורת על מחקריו: The Talmud as Law or Literature
חוויותיו בשנות המלחמה ומסירותו למחקר התלמוד תוארו בכתבה A Life in the Talmud, שהתפרסמה בעיתון The New York Times Magazine, מיום 19 בספטמבר 1977. במשך זמן מגוריו בניו-יורק פרופסור הלבני לימד בארץ כמעט בכל שנה, באוניברסיטאות בר-אילן וירושלים, ונטל חלק בקונגרסים המדעיים שהתקיימו בארץ. גם ספריו על התלמוד, שבעה כרכים, נדפסו בארץ. בינואר 2005 עלה פרופ' הלבני ארצה וקבע את מושבו בירושלים. כיום הוא מלמד באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית.
במסגרת מחקרו על המקורות והמסורות של התלמוד הבבלי, יצאו עד עתה, שישה כרכים. נוסף על אלה, פרסם ספרים נוספים, ובהם: "מדרש, משנה וגמרא", "פשט ודרש", וRevelation Restored. כמו כן, יצא לאור ספר זיכרונותיו: "עלה לא נִדף".
