ועדת הבדיקה לאירועי מלחמת לבנון השנייה תגיש (יום ד', 30.1.08) בשעה 17:00 את מסקנותיה לראש הממשלה, אהוד אולמרט, שמינה את הוועדה, ולשר הביטחון, אהוד ברק. שרת החוץ, ציפי לבני, תקרא על הדוח רק בעת העלאתו לאינטרנט. הוועדה מונתה לאחר סערה ציבורית מתוצאות המלחמה העגומות, שכללו 119 חיילים הרוגים, 44 אזרחים שנהרגו מטילים ששוגרו לשטח ישראל מלבנון, ופגיעה בכושר ההרתעה של צה"ל.
שעה לאחר מכן, בשעה 18:00 בערב, תתקיים מסיבת עיתונאים בירושלים, שבה יופיעו בפני הציבור וימסרו את תקציר המסקנות ארבעת חברי הוועדה - השופט (בדימ) אליהו וינוגדר, פרופ' רות גביזון, האלוף במילואים מנחם עינן, האלוף במילואים ד"ר חיים נדל - ופרופ' יחזקאל דרור. וינוגרד יקריא את המסקנות במשך כחצי שעה, וגביזון תקריא תקציר שלהן באנגלית.
"הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006", כהגדרתה הרשמית, מונתה ב-17 בספטמבר 2006 - כלומר כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה ביוזמת ממשלת ישראל, לאחר חטיפת שני לוחמי צה"ל בגבול הלבנון, אלדד רגב ואודי גולדווסר, על-ידי החיזבאללה. הוועדה החלה לפעול למחרת החלטת הממשלה על הקמתה. ב-30 באפריל 2007 הגישה הוועדה את הדוח החלקי.
פגישות מקדימות עם בכירי המדינה והצבא הערב, עם הגשת הדוח הסופי, תסיים הוועדה כ-16.5 חודשי עבודה. בתחילת הדרך הוקדשו הישיבות הראשונות שלה להגדרת הנושאים אותם תבדוק. כדי למפות את ההיקף הבדיקה, שמעה הוועדה סקירות רקע מאת ראשי המערכות השונות: ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, שרת החוץ וראש אגף המודיעין בצה"ל. כן ביקרה הוועדה בראשית דרכה בגבול הצפון ובמקום החטיפה ושמעה סקירות מפי מפקד הפיקוד האלוף אז, האלוף אודי אדם, ומפי מפקד אוגדה 91, תא"ל גל הירש. (שני האישים האלה נאלצו לפרוש מהצבא בהמשך, בשל אחריותם לחלק מהאירועים והכשלים - ד.מ.).
במשך כ-4 חודשים הופיעו בפני ועדת וינוגרד 74 עדים - וביניהם אנשי צבא, מדינה ואקדמיה. העדים כללו את ראש הממשלה, שר הביטחון, שרים וחברי כנסת, כל חברי פורום השבעה וכל מי שכיהנו בזמן המערכה בקבינט המדיני- ביטחוני. הוועדה שמעה גם את יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון - בעבר ובהווה, ואת ראשי המוסד והשב"כ, ראש המועצה לביטחון לאומי, הרמטכ"ל, ראש אגף המודיעין, מפקדי חיל האוויר וחיל הים, הקצינים הבכירים במטכ"ל, מפקד פיקוד הצפון, מפקדי אוגדות ועוד.
אסא כשר העניק הבנה בצד הפילוסופי-תפיסתי-אתי כמו-כן, שמעה הוועדה עדים שפנו אליה מהציבור, ושמעה גם כמה עדים מומחים בנושאים הקשורים לעבודת הוועדה. כך למשל ישבה הוועדה יום אחד עם פרופ' אסא כשר, "על-מנת להבין תהליכי חשיבה גם בצד הפילוסופי-תפיסתי-אתי של ההליך הצבאי ביטחוני". זאת על-מנת להרחיב את המסקנות לתחום התהליכים, התפיסות, האתיקה והתרבות המדינית ביטחונית.
שמיעת רוב העדים היתה בנוכחות כל חברי הוועדה. כל חבריה שאלו שאלות - כאשר לגבי כל עד נקבע מראש אחד מחברי הוועדה כשואל עיקרי, בהתאם לתחום שבו עסקה עדותו של העד. עוזר הוועדה, תא"ל (מיל.) פרופ' ערן דולב, נפגש בשמה עם כל אחת מהמשפחות השכולות שפנו לוועדה.
התקבל חומר סודי - כולל תמלילים, פקודות ותחקירים צבאיים עד לשבועות האחרונים לעבודתה, קיבלה הוועדה חומר רב בכתב, לפי בקשתה, מכל משרדי ומוסדות המדינה שהיה להם קשר ישיר או עקיף לאירועי המערכה בלבנון, כולל מלשכת הרמטכ"ל, מזרועות צה"ל ומגופים אחרים. כמו- כן הביאו העדים אשר הופיעו בפני הוועדה חומר רב שהיה קשור לעדותם. חלק ניכר של החומר הוא חומר מסווג, בדרגות שונות של סודיות. החומרים כללו בין היתר, תמלילים, פקודות, תחקירי הצבא.
הוועדה קיבלה מגורמי הדרג המדיני והצבאי וממקורות נוספים מעל ל-600 מסמכים שונים הקשורים למלחמת לבנון השנייה, לעיון ולהתייחסות. רוב המסמכים היו בני עשרות עד מאות עמודים כל-אחד. בהערכה גסה כללו המסמכים בין 60 ל-100 אלף עמודים. רובו של החומר מסווג בדרגות שונות של סודיות.
היקף כלל תמלילי 74 העדים היה מעל 4,000 עמודים. הוועדה פרסמה כשלושים תמלילים של עדויות. יתר התמלילים לא פורסמו - כי רוב תוכנם אסור בגילוי מִטְעַמים של בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. בנוסף, שוחחו אוספי חומר ועוזרי הוועדה עם אנשי צבא רבים ונרשמו תרשומות. כל אלה שימשו כחומר שעל בסיסו נכתבו פרקי הדוח השונים.
מאות מכתבים מאזרחים - בדואר ובדואר אלקטרוני הוועדה קיבלה מאות מכתבים בדואר ובדואר אלקטרוני מאזרחים. היא התייחסה והשיבה להם. בחלק מהפניות - כאשר הנושאים שהועלו לא היו בתחום סמכותה של הוועדה, הפנתה אותם הוועדה לגורמים המתאימים. הצוות המינהלי של העבודה מונה שלושה: מרכז הוועדה, מזכירת הוועדה ועוזרת מזכירת הוועדה. בנוסף סייעו לוועדה עוזרי הוועדה ואוספי החומר - שנבחרו לפי ניסיונם וכישוריהם. בנושאי הצבא סייעו לוועדה בעיקר עוזרים בדרגות גבוהות - תת-אלוף.
משכן הוועדה מוקם בבניין בית הספר למדעי הנפט והאנרגיה הנמצא סמוך למכון הנפט באוניברסיטת תל אביב, ברמת אביב. משרדי הוועדה כוללים 12 חדרים בשתי קומות - 5 חדרים לחברי הוועדה, שני חדרים למרכז הוועדה ולמזכירות, חדר כספת לאיחסון החומרים, אולם לגביית העדויות, חדר ישיבות ו- 2 חדרי עבודה לעוזרי הוועדה. הישיבות המשותפות של חברי הוועדה התקיימו בתדירות שנדרשה לפי התקדמות העבודה, לעתים - מספר פעמים בשבוע.
כל הפרוטוקולים יועברו לגינזך המדינה לפי מה שנקבע בכתב המינוי של הוועדה, הוועדה תפקיד בגינזך המדינה את כל הפרוטוקולים של דיוניה ואת כל החומר שהובא בפניה. בזמן הגשת הדוח תודיע הוועדה את החלטתה לעניין כללי נגישות לחומרים אלה. חברי הוועדה יסיימו את תפקידם עם הגשת הדוח הסופי, יו"ר הוועדה, בתפקידו המינהלי בלבד, יסיים את תפקידו יחד עם הצוות המינהלי - לאחר העברת החומר לגינזך והחזרת משכן הוועדה לידי אנשי משרד ראש הממשלה.
בסביבת הוועדה מציינים, כי כל חברי הוועדה עסקו בכתיבת פרקי הדוח השונים. על הפרקים שנכתבו נערכו דיונים משותפים רבים של חברי הוועדה, בטרם אושרו בנוסחם הסופי.
