בית המשפט הורה (יום ד', 30.1.08) לוועדת תכנון בניה לודים לדון בהכשרת הישוב הבלתי חוקי דהמש, ליד רמלה. השופטת שרה דותן כתבה בהחלטה כי הגדרת קרקעות הישוב כחקלאיות אינה "גזרה משמים" וניתן לשנות את ייעודן. היא אף הורתה למדינה למצוא את "האיזון המתאים" בעניין צווי ההריסה שהוצאו על בתים בדהמש וזאת בהתחשב בעובדה כי וועדת הבניה אמורה לדון בתוכנית שתהפוך אותם לחוקיים.
הישוב שלא הוקם למעשה, הישוב דהמש השוכן בסמוך לרמלה מעולם לא הוקם ואדמותיו אינן מוקצות לבניה. הישוב "התפתח החל משנת 1990 מסביב למספר בתים שהיו בשטח ליד רמלה מתקופת טרום המדינה".כיום מונה הישוב כאלף תושבים והם שוכנים בבתים שנבנו "בלא תכנון והיתרים כדין, רובם על אדמות פרטיות , חלקם הוחכרו למחזיקים בהם על-ידי מנהל מקרקעי ישראל לצורך עיבוד חקלאי". במשך השנים פעלו הרשויות נגד הבניה הבלתי חוקית נגד חלק מהם הוצאו צוי הריסה ונגד חלקם הוגשו כתבי אישום. התושבים התארגנו ובעזרת ארגון כראמה הגישו תוכנית להסדרת מעמדם התכנוני לוועדה לתכנון ובניה לודים.
בישיבה שנערכה במשרד הפנים בפברואר 2007 הבהיר להם מתכנן מחוז מרכז עפר גרידינר את "הקשיים הכרוכים באישור הקמתו של ישוב חדש". גרידינר היה בדעה כי "עדיף לצרף את השטח לרמלה או לוד באמצעות הליך שינוי גבולות". במאי 2007 הגישו התושבים תוכנית לוועדה המקומית לתכנון ובניה לודים ע"פ הנחיות הוועדה. במקביל הגישו בקשה לאסור על הריסת המבנים הבלתי חוקיים. השופט עוזי פוגלמן הורה להם לפנות לבתי המשפט לבקש עיכוב ביצוע הצווים. "התושבים פעלו על-פי הנחיה זו והגישו בקשות פרטניות התלויות ועומדות בפני בית משפט השלום ברמלה". הם אף פנו לבית המשפטו לעניינים מנהליים בתל אביב בדרישה להורות לוועדה לדון בתוכנית שהגישו כדי לאשרה.
שרים וחברי כנסת התערבו המדינה טענה כי למרות שתוכנית המתאר המחוזית שאושרה על-ידי המועצה הארצית בשנת 2003 והקובעת כי מדובר בקרקע חקלאית עם "נוף כפרי פתוח", התושבים לא "תקפו את מדיניות רשויות התכנון בדרכים הקבועות בחוק התכנון והבניה או על-ידי הגשת עתירה סמוך להגשת התוכנית". השופטת שרה דותן ציינה כי התושבים אכן "החמיצו את ההזדמנות לתקיפת התוכניות אולם בשום שלב לא נהגו באופן שיש בו כדי להצביע על ויתור וקבלת הדין". לדבריה לא זו בלבד שהם פנו לבתי משפט אלא "במקביל פנו בבקשות לשרי הפנים אופיר פינס ורוני בראון בבקשות חוזרות ונשנות לפעול להסדרת מעמדו של הישוב".
הם גם עירבו לדבריה את יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ גאלב מג'אדלה אשר ערך יחד עם הוועדה סיור בעיריות רמלה ולוד. הוועדה קיימה במקום ישיבה כשבסיומה אמר יו"ר הוועדה: "מצאתי בממונה על המחוז שותף שרוצה למצות את הענין עד הסוף תנצלו את ההזדמנות ואל תוציאו סתם קיטור. תתחמו את זה בזמן עד 30 בנובמבר נבוא ללוד ולרמלה לוועדת המשנה. היו סיכומים על דעת ראש העיר רמלה לביא ועל דעת ראש העיר לוד בני רגב שהמצב הקיים יישאר עד שנסכם את הדיונים. אני מבקש להעלות על נס את שיתוף הפעולה עם מחוז המרכז והעומד בראשו. אני מקווה שהמחוזות האחרים יקחו ממנו דוגמא לטיפול נכון".
עוד כתבה השופטת כי למרות ש"העותרים רשאים להסיק כי בסיוע ראשי הערים ומשרד הפנים שנציגיו הבכירים ליוו את כל הדיונים יימצא פתרון מערכתי לבעייתם, למרבה הצער לאופטימיות של יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה לא נמצא כיסוי מעשי". התוכנית שהגישו לוועדה "לא נדונה עד עצם היום הזה למרות שתוקנה על-פי הנחיות הוועדה".היא ציינה כי הציעה למדינה להסדיר עם תושבי דהמש הסדר הדומה לזה שהוצע לתושבי שכונת רמז בלוד "למרבה הצער התבצרה המדינה בעמדותיה ובמקום לגלות פתיחות ולפעול כפי שהוצהר על-ידי הממונה על מחוז המרכז במשרד הפנים נדחתה ההצעה תוך הפניה להבדלים שלהשקפתי אינם מהותיים בין שכונת רמז לדהמש. העובדה שבשכונת רמז בלוד היתה תב"ע בתוקף שייעדה את המקרקעין למגורים, שעה שהמקרקעין של התושבים הוכרזו כקרקע חקלאית , אינה גזירה משמים, חוק התכנון והבניה מכיר באפשרות לשינוי ייעוד מקרקעין ושינוי תב"ע".
היא הוסיפה את טענת המדינה כי ההסדר ברמז כלל "פינוי פולשים והריסת מבנים בלתי חוקים", וציינה כי המדינה התעלמה "מחלקה החיובי - השלמת הליכי תכנון ומתן פתרון חוקי לתושבים, הקצאת קרקע מול סילוק פלישה. יודגש כי על-פי סעיף קטן (ב) להחלטה הריסת תוספות הבניה חלה על בניה חורגת מתחומי המגרשים ואילו ביחס לבניה הבלתי חוקית בתחומי המגרשים, נקבע כי זו תוסדר על-ידי כל רוכש מול הרשות המקומית ומנהל מקרקעי ישראל".
בית המשפט אינו מסלול עוקף בסוגיית צווי ההריסה על הבתים הדגישה השופטת כי אינה פועלת "כמסלול עוקף להליכים פליליים", ויחד עם זאת "על המדינה לקחת בחשבון בהתייחסותה לבקשות הפרטניות את הגשתה של תוכנית אשר תבחן על-ידי הרשויות התכנון...הגשתה של תוכנית שיש בה כדי להכשיר בניה בלתי חוקית מהווה שיקול בין יתר השיקולים לביצועו או עיכובו של צו הריסה כך מצאנו בבג"צ תנועת שלום עכשיו נגד מועצת כפר בילעין כי הכשרתם בדיעבד של הפגמים שנפלו בתוכנית הופכת את צווי ההריסה שהוצאו לבלתי מידתיים".
עוד ציינה את ההחלטה בבג"צ בזמנו להקל על תושבי שכונת חפציבה ב' [מתתיהו מזרח ר.א.] ולאפשר לפרוץ גישה אליהם למרות שמדובר היה בהפרת דיני תכנון וצו בית משפט. "איני מתעלמת מהעובדה שבית המשפט העליון בהחלטה הנ"ל היטה אוזן למצוקתם של דיירים תמימים, להבדיל ממי שהפרו את החוק במו ידיהם, אך חזקה על המדינה שתמצא את האיזון המתאים גם בעניין דהמש".
השופטת הורתה כאמור, לוועדת תכנון ובניה לודים לדון בתוכנית שהגישו תושבי דהמש.
