שופט בית משפט השלום בחיפה, דניאל פיש, קיבל תביעה של שרה קופרמן נגד עו"ד אבי גולדבליט מחיפה על רשלנות מקצועית בגלל ניהול כושל של כמה הליכים בעניינה. השופט קבע כי לא זו בלבד שייצוג זה לא הועיל לה אלא הוא אף הזיק לענייניה. עם זאת, פסק כי מכיוון שלא הוכח שנגרם לה נזק כספי היא זכאית לקבל מעורך הדין פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לה. השופט פסק כי פיצוי זה יהיה כגובה שכר הטרחה הכולל שתידרש לשלם לו בגין כל ההליכים. השופט גם חייב את עו"ד גולדבליט לשלם לקופרמן 10,000 שקל שכר טירחת עורך דין.
מפסק הדין עולה כי קופרמן היא נכה בשיעור 100% עקב תאונת דרכים שאירעה ב-1993. היא הגישה ב-1996 תביעת פיצויים לבית המשפט המחוזי בחיפה. עו"ד גולדבליט ייצג אותה אחרי שלב מסוים, וכן ייצג אותה בהליכים בבית הדין לעבודה.
היא טענה כי עו"ד גולדבליט התרשל בכל ההליכים, ואילו עורך הדין טען כי לא הייתה כל התרשלות וכי כל חטאו שהוא הגיש תביעה נגדה לתשלום שכר טירחה.
השופט פיש קיבל את טענתה של קופרמן בדבר רשלנותו של עורך הדין בהליך העיקרי, בעניין תביעת הפיצויים שהגישה. תביעה זו הועברה לעו"ד גודלבליט מעורך דין אחר. קופרמן טענה כי עורך הדין לא גילה לה שהעברת הייצוג עלולה להביא את השופטת שולמית וסרקרוג, שדנה בתיק בשלוש השנים הקודמות, לפסול את עצמה, משום שבגלל סכסוך בינה לבין עורך הדין אין היא דנה בתיקים שבהם הוא מופיע.
עוגמת נפש "אי גילוי עובדה זו אינו דבר של מה בכך. מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 1996, כשלוש שנים טרם קבלת הייצוג על-ידי הנתבע. הסתיימו בה ההליכים המקדמיים ומונו מומחים על-ידי בית המשפט. החלפת מותב בעיצומו של משפט הינה צעד חריג ואינה דבר רצוי. מכיוון שהנתבע ידע כי השופטת תפסול את עצמה מלהמשיך לשבת בדין, דומה המצב מבחינה מהותית למצבים המתוארים בסעיף 53ב' לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 שבגינם נדרש עורך דין שלא לקבל על עצמו ייצוג", כתב השופט.
השופט הדגיש כי קופרמן הייתה מיטיבה לעשות אילו הסתמכה על עילה חלופית של היעדר תום לב במשא-ומתן לפני כריתת חוזה, שכן מדובר בפרט מהותי שעורך הדין היה חייב לגלות לה עוד לפני תחילת הייצוג.
עם זאת, כתב השופט כי קופרמן קיבלה בסופו של דבר את כל הפיצוי המגיע לה, כ-5.5 מיליון שקל, ולכן, לא הייתה בהתרשלותו של עו"ד גולדבליט כלפיה כדי לגרום לה נזק, חוץ מאשר נזק כללי ועוגמת נפש.
