"עבודה ערבית" היא סדרה כתובה לא רע, משוחקת היטב ומצחיקה. נורמן עיסא נוגע ללב בתפקיד אמג'ד, העיתונאי הערבי בעל רגשי הנחיתות שחושב שהיהודים מגניבים יותר, קלרה חורי נעימה בתפקיד אשתו הנבוכה תמידית מהתנהגותו המגוחכת, סלים דאו קורע בתפקיד אביו המוטרף של אמג'ד ומריאנו אידלמן ממלא נאמנה את תפקיד הישראלי שממש לא אכפת לו מפוליטיקה ואוהב בחורות יפות מכל המגזרים.
אבל על כתפיה של הסדרה החביבה הזו הוטלה אחריות כבדה עוד טרם עלייתה לשידור. היו שאמרו שעצם שידורה של סדרה שגיבוריה הם ערבים והיא ברובה דוברת ערבית בערוץ שתיים, הוא בבחינת מהפכה. זו היתה אמורה להיות הסדרה שתילחם בגזענות.
קומדיה היא דרך נחמדה להתמודד עם צרה צרורה כמו גזענות. היא יכולה לגשת באופן ישיר אל כל הסטריאוטיפים בלי להעליב אף אחד כי זו הרי קומדיה והמטרה היא לצחוק על כולם. מצד שני, לא מצופה ממנה לקיים דיון מעמיק מדי ובטח שלא לפתור כלום. מכאן עולה ש"עבודה ערבית" היא בבחינת מעט מדי בנוף תקשורתי-תרבותי הגמוני שמצליח להדחיק כמעט לחלוטין את קיומם של האזרחים הערבים במדינת ישראל.
ובתור ייצוג יחיד ומיוחד בערוץ המסחרי של הטלוויזיה, בשעה שאיננה שמונה בבוקר ביום שבת, אמורה הסדרה לתקן את כל הסטיגמות שהישראלי הממוצע לכאורה מייחס לערבים, וגם לספק לערבים נקודת מבט על עצמם.
בנוסף לכל הר הציפיות הזה ולמספר נמוך מאוד של פרקים - תשעה בלבד - זכתה הסדרה ליחס מתעלל במיוחד מצידם של האחראים על תוכנית השידורים של קשת, שהצליחו במשך רוב זמן שידורה להזיז את יום ושעת השידור באופן שחיבל ביכולת לפתח כלפיה הרגלי צפייה.
ועם כל זאת, לפעמים בעזרת הומור, אפשר בדרך עקיפה להעלות נקודות כואבות, כמו למשל בסיום הפרק אתמול. המסקנה העגומה היתה שעם כל הרצון להשתנות, לחצות גבולות ולקבל את האחר - ישנו דטרמיניזם במהלכים החברתיים אשר מונע את סגירת המרחק בין שתי החברות, היהודית והערבית.
אמג'ד לא הצליח לקחת את אשתו לערב סולידי במסעדה צרפתית מפוארת, כי מייד התברר שהיא שייכת למישהו מהכפר, ההורים שלו הופיעו עם דרבוקה והתארגנה במקום חפלה ספונטנית ורועשת. מאיר לא הצליח להתגבר על הפרובינציאליות שלו ולשדר לחברתו הערבייה אמאל שמבחינתו עניין המוצא אינו עניין, והיא עזבה אותו לאחר שגילתה שהוא מסתיר אותה מהוריו. או במילים אחרות - לא מספיק לעצב עלילה משעשעת עם דמויות כנות ואפילו נוקבות בשביל לפתור את אוקיאנוס הניכור בין היהודים לערבים בישראל.
השאלה המעניינת עכשיו היא האם כמו בסוף הפרק של אתמול, המציאות העגומה תהיה חזקה מהכוונות הטובות והדטרמיניזם של המוצא, הוא שיקבע את פני הדברים - כלומר האם קשת תסתפק בהרפתקה בת תשעה פרקים - או שהסדרה "עבודה ערבית" תשוב במהרה לעונה נוספת?
"עבודה ערבית" - פרק אחרון, שני ב-22:30, ערוץ 2 