"אם אנחנו חושבים שראש הממשלה יקדם את תהליך השלום, זה שיקול מכובד מאוד. תהליך שלום, אם יצליח, יציל כל כך הרבה חיים שיש בזה משקל רב. לא נכון להסתכל רק על צד אחד". דברים אלו נאמרו על-ידי פרופ' יחזקאל דרור, חבר ועדת וינוגרד, בראיון בלעדי למרדכי חיימוביץ' שיתפרסם במוסף "סופשבוע" של מעריב ביום שישי הקרוב.
כשנשאל חבר הוועדה אם צריך לתת לאולמרט להמשיך עד הסוף, הוא עונה: "צריך לחשוב מה התוצאות. מה אתה מעדיף? ממשלה של אולמרט וברק או בחירות חדשות שבהן יעלה נתניהו?".
דבריו של פרופ' בן-דרור מעוררים סערה, שכן הם מלמדים כי ביסוד קביעותיו - ובמיוחד אי-מתן המלצות להדחת אולמרט מתפקידו, למרות הקביעות הקשות כלפי אולמרט בדוח וינוגרד, חדרו על-פי החשד שיקולים פוליטיים צרים.
בתשובה לשאלה אם ההורים והמשפחות הם לא חלק מהשיקולים השיב פרופ' דרור: "אני חושב על ההורים השכולים במלחמה עתידית. אם תהליך השלום יחסוך מלחמה בעתיד, אז תחשוב על אותם הורים שלא יעברו את הכאב הגדול ביותר. אם עוסקים באריגת עתיד אסור לתת לאירועים דרמטיים וטראומטיים בהווה להכריע את הכף. צריך לאזן את צורכי העתיד עם הצדק להווה".
קריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית ח"כ סילבן שלום (ליכוד) קרא הבוקר להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בראיון הבוקר לקול ישראל כינה את הדברים צונאמי, ואמר כי גם אם תימשך עבודת הוועדה עוד שנתיים הרי שיש לחקור זאת ולא להותיר את הדברים לוטים בערפל. הוא קרא מהשופט וינוגרד לצאת בהודעת הבהרה בנושא, ואמר כי יש טעם לפגם קשה מאוד. שלום אמר שהתנהלות התקשורת בנושא שערורייתית בהציגה את הדוח רק מהאופן בו ראה אותו ראש הממשלה.
גם האב השכול דוד איינהורן קרא להקמתה של ועדת חקירה. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב, אמר כי יכנס ישיבה מיוחדת של הוועדה, שאליה יזמן את פרופ' דרור לבירור דבריו. "אני חושב שהפרסום הזה חמור מאוד ומעיד על השחתה שלטונית". הוא דימה זאת לכך שאחד משופטיו של חיים רמון יאמר כי אחד השיקולים להרשיעו המחשבה כי הוצאתו ממשרד המשפטים תועיל למדינה". הוא אמר כי דבריו של דרור הם אולי ההסבר לשוני שבין דוח הביניים לדוח הסופי.
למרות שבציטוטים בראיון משתמש דרור במילה "אנחנו", אמר השר חיים רמון כי דעתו של דרור היא אישית פרטית.
ח"כ מנחם בן-ששון אמר כי הליכוד מנסה לעשות דה-לגיטימציה לכל עמודי הדוח. לדבריו, צריך להמתין לקונטקסט המלא של הראיון ולא להסתפק בציטוט המנותק מכל הראיון.
"עיוותים בהצגת הדוח בתקשורת" אתמול (יום ג') דיבר פרופ' יחזקאל דרור ביום עיון בנושא "אזעקת וינוגרד", בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, במרכז הבינתחומי הרצליה, ואמר כי "הנושאים בהם בוחרת מרבית התקשורת להתמקד לאחר פרסום הדוח הסופי אינם משרתים את הצורך לשפר את יכולתה של ישראל להתמודד עם האתגרים המדיניים-ביטחוניים הרציניים בפניהם היא עומדת ותעמוד. כל מי שרוצה להבין את הבעיות של מדינת ישראל חייב לקרוא את הדוח במלואו, בעיקר בשל עיוותים רבים בהצגת הדוח בתקשורת, בגלל ספינים למיניהם".
הוא הדגיש כי יש לראות בדוח וינוגרד "אזעקה המתריעה על ליקויים חמורים ביכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרים מדיניים-ביטחוניים, אזעקה שמשמעותה חמורה ביותר בגלל האופי התובעני של הסיכונים וההזדמנויות שלפניהן עומדת ותעמוד ישראל בעתיד הנראה לעין".
פרופ' דרור אמר כי "אזעקה זו נוגעת בליקויים רציניים בחמישה ממדים של מדינת ישראל שנחשפו במלחמה, אך בחלקם קודמים לה בהרבה: בעיות רציניות בטיב מרביתה של המנהיגות; חולשות חמורות של "המוח המרכזי של הממשל", במיוחד בכל הנוגע לעיצוב אסטרטגיה מדינית-ביטחונית כוללת, מקיפה, ארוכת טווח, יצירתית ומתוחכמת אי-ודאות; יכולות ביצוע מוגבלות של צה"ל וכן של חלק מהגופים המדיניים והביטחוניים האחרים; אי התאמה של המשטר הפרלמנטרי-קבינטי ושל המערכת הפוליטית והתרבות הפוליטית בכללותן לאתגרים העומדים בפני ישראל, כולל הצורך לקבל ולבצע החלטות ברורות בנושאים השנויים במחלוקת ערכית עמוקה; ומאפייני חברה ואתוס חברתי שאינם הולמים את צרכי הקיום הארוך טווח של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית במזרח תיכון בלתי יציב המתמלא בתנועות פנאטיות ונשק קטלני".
לגבי היכולת לעצב אסטרטגיה מדינית-ביטחוני מעולה כחיונית לישראל. סיפר פרופ' דרור כי כאשר השתתף לפני חודש בהאג בכינוס על הנושא "מדינה חושבת", שאל את עצמו איזה ציון היה נותן לישראל כמדינה חושבת בתחום המדיני-ביטחוני. תשובתו הייתה: עד מלחמת ששת הימים הציון הוא טוב; ומאז הציון נע בין כמעט טוב לבלתי מספיק, והציון לעיצוב של אסטרטגיה מדינית-ביטחונית ארוכת טווח הוא בין מספיק בקושי לבלתי מספיק. "זה גם ממצא מרכזי של ועדת וינוגרד", אמר.
"לימדנו את האויב: חטיפות הן נשק אסטרטגי" לדברי פרופ' דרור, יש להפסיק את המצב הלא סביר שבו ראש אמ"ן הוא בעת ובעונה אחת מופקד על המודיעין הצבאי, כפוף לראש המטה הכללי וחבר בפורום המטה הכללי, וגם מופקד על הערכת המודיעין הלאומית. במקום זאת, קרא פרופ' דרור להקים צוות להערכת מודיעין לאומית, שבו ראש אמ"ן יהיה אחראי להתרעת מלחמה מבחינת צבאית בלבד.
פרופ' דרור אמר כי "אין מדובר במנגנון גדול: עשרים אנשי מקצוע מעולים יענו מיטבית על הצורך. זאת, בתנאי שמדובר באנשי מקצוע מעולים ושתהייה תמיכה נמרצת וגם כוחנית בהם מצד ראש הממשלה".
פרופ' דרור אמר כי אינו תומך בגיבוש מסמך הנקרא "תורת ביטחון" ואישורו כמדיניות הממשלה. לדעתו, אין מקום לדבר על תורת ביטחון שאינה משולבת בתורה מדינית. כמו כן הנסיבות משתנות בקצב מהיר מדי מכדי לתת קיום ל"תורה" פורמלית. פרופ' דרור אמר כי מה שדרוש הוא עיצוב עקרונות אסטרטגיים בכמה נושאי יסוד תוך עדכונם המתמיד, כולל למשל התמודדות עם חטיפות. בנושא החטיפות אמר כי מדיניותה של ישראל הלכה למעשה ביחס לחטיפות לימדה את האויבים לראות בחטיפות: נשק אסטרטגי יעיל נגד ישראל.