מושל מסצ'וסטס לשעבר מיט רומני פרש מההתמודדות על המועמדות מטעם המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ארה"ב. רומני, שהכריז על עצמו כאלטרנטיווה השמרנית במחנה הרפובליקני, הכריז (יום ה', 7.2.08) על פרישתו בוועידה בוושינגטון.
יריבו העיקרי, הסנטור מאריזונה ג'ון מק'קיין בירך את רומני על החלטתו וקרא למצביעים השמרנים שתמכו ברומני להצטרף למחנהו.
רומני שהכריז קודם לכן כי ימשיך במרוץ על אף התוצאות המאכזבות בבחירות המוקדמות עד כה, אמר כי החליט לפרוש כדי לשמור על אחדות המפלגה הרפובליקנית, וטען כי המועמדים הדמוקרטיים, הילרי קלינטון וברק אובאמה לא ימשיכו במלחמה בעירק. "מכיוון שאני אוהב את אמריקה, בזמן זה של מלחמה, אני חש שעלי לזוז הצידה למען מפלגתנו ולמען ארצנו", אמר.
רומני קיווה לצמק בפריימריז של "יום שלישי הגדול" את הפיגור אחרי מק'קיין. אבל מק'קיין הרחיב את הפער, ומחנה רומני אף הפסיד קולות למושל ארקנסו לשעבר מייק הקבי הצועד במקום השלישי.
הקבי אמר בתגובה על פרישת רומני כי הוא מקווה שתומכיו השמרניים של רומני יתמכו בו מעכשיו. "אני יודע שחלק גדול מהממסד, החבר'ה מהטיפוס הוושינגטוני יתמכו בסנטור מק'קיין. אני מבין זאת. אבל בני הארץ הזאת זקוקים לבחירה. וכעת אי הבחירה שלהם", אמר.
עמדות משתנות רומני נתקל בקשיים עצומים במסע הבחירות שלו. בין היתר, היה עליו להסביר את עמדותיו הפוליטיות המתונות יותר בתקופה שהיה מושל מסצ'וסטס, לעומת העמדות השמרניות יותר שהביע במסע הבחירות. בעיה נוספת הייתה דתו המורמונית. לאחר שמועמדות הקבי, שהוא מטיף בפטיסטי לשעבר, זכתה לתמיכה נלהבת במדינת איווה, בעזרת המצביעים האוונגליים, נשא רומני נאום בטקסס ובו הגן על אמונתו גינה את עליית החילוניות.
מסע הבחירות של רומני היה מסע מתוכנן לפרטיו, וסמך על ניצחון בשתי המדינות הראשונות שבהן היו פריימריז, איווה וניו המפשייר, כדי ליצור תנופה. אבל איווה נפלה בידי הקבי וניו המפשייר לידי מק'קיין.
בהמשך הבחירות המוקדמות, החליפו רומני ומק'קיין ביניהם האשמות קשות. רומני האשים את מק'קיין כי הוא נמצא "מחוץ לזרם המרכזי של המחשבה הפוליטית השמרנית". מק'קיין הצביע על כך שרומני שינה את דעותיו בסוגיות חשובות לרפובליקנים רבים, לרבות הזכות להפלה והגבלת ההחזקה בנשק.