דוח המבקר עוסק באחד מפרקיו בהקצאת קרקעות ונכסים לצרכי ציבור. בירושלים מתנהל המאבק על הקצאות לעמותות השונות על-רקע העימותים בין ראש העיר לופוליאנסקי והיועץ המשפטי עו"ד חביליו.
בדוח כותב המבקר כי "על-פי נתונים חלקיים של עיריית ירושלים, במאי 2007 פעלו בה לפחות 80 גופים במבנים שהוקצו להם שלא על-פי נוהל ההקצאות, ואף בלא שנחתם עמם חוזה על-פי הנוהל. ועדת הכספים של עיריית ירושלים ומועצת העיריה החליטו להאריך את רשות השימוש במבנים עירוניים לשלוש עמותות (תלמודי תורה). החלטה זו, ללא קיום ההליך הנדרש בוועדת הקצאות, מנוגדת לנוהל ההקצאות ולחוות הדעת של היועץ המשפטי לעיריה".
מעורבות לופוליאנסקי ראש העיר לופוליאנסקי, על-פי דוח המבקר, התערב מספר פעמים למען עמותות, כולל כאלו שעברו עבירות בנייה. פעילותו של לופוליאנסקי נעשתה באמצעות ועדת משנה שחבריה פוליטיקאים, והיא פועלת לצד ועדת ההקצאות המקצועית בעיריה שמופקדת על הקצאת קרקעות ונכסים לצרכי ציבור. ועדת המשנה פעלה לשינוי החלטות ועדת ההקצאות בנוגע לעמותות כמו עמותות "שערי אליהו" ו"עטרת ישועה ובית מאיר".
עמותות אלו ביקשו להקים בית כנסת בבית וגן. הם הגישו בקשה להקצאת מגרש אך מנהל המינהלה למבני דת המליץ להקצות מגרש ל'שערי אליהו' מאחר שהם מתפללים זמן רב בבית פרטי ואנשיה הם אנשי האזור. הוא התנגד להקצות לאנשי העמותה השנייה. אך ועדת ההקצאות דנה בכל זאת בבקשת עמותת "עטרת ישועה ובית מאיר". בדיון בוועדת המשנה ביקש יו"ר הוועדה שלמה אטיאס לבחון אפשרות להקים על המגרש שני בתי כנסת. בדיון נוסף בוועדת ההקצאות חזר מנהל המינהלת על התנגדותו והוחלט לאשר את בקשת עמותת "שערי אליהו".
בסופו של דבר, לאחר בקשתו של ראש העיר, נבדקה האפשרות להקצות לשתי העמותות את הקרקע. הבקשות הובאו לדיון נוסף בוועדת ההקצאות והוחלט על ההקצאה. ועדת המשנה ומועצת העיריה אישרו את ההחלטה באותו חודש. המבקר כותב כי "מעורבות ראש העיריה ויו"ר ועדת המשנה בעניין הקצאת הקרקע לשתי העמותות למרות קביעתו המפורשת של מנהל מנהלת מבני דת שאחת העמותות אינה עומדת בתנאי הסף - לא היתה ראויה ויש בה ולו למראית עין ניסיון לנצל את מעמדם וסמכותם כדי להשפיע על מנהל מנהלת מבני דת וחברי ועדת ההקצאות לגרום להקצאת נכס שלא על-פי מבחנים שקבעה העיריה".
עידוד לעבריינות המבקר מציין פרשה נוספת הנוגעת לעמותה אחרת "משכנות דור ודור". נגד עמותה זו הוגשו שני כתבי אישום בנוגע להצבת קרוון ומכולה על קרקע ללא היתר ואנשיה הורשעו. בסוף שנת 2004 טרם פונו המבנים מהקרקע, והתיק הועבר ללשכה המשפטית להכנת כתב אישום שלישי. "במאי 2005 דנה ועדת ההקצאות בבקשת העמותה להגדיל את היקף הבנייה על המגרש שהוקצה לה. בדיון בוועדה הסביר היועץ המשפטי לעיריה, עו"ד יוסי חביליו, כי פינוי המבנים הוא תנאי למתן היתר בנייה. הבקשה אושרה והוחלט להקים צוות שיקבע את מועד פינוים; הצוות החליט כי יש לפנותם מיד. בדיון בוועדת המשנה במאי 2005 המליצו שניים מחבריה לאפשר לעמותה לקדם הכנת תב"ע לשם הגדלת זכויות הבנייה על הקרקע"."היועץ המשפטי לעיריה הודיע ביוני 2005 כי הוא מתנגד למתן אישור להגדלת היקף הבנייה לעמותה שביצעה עברות בנייה חמורות ולא צייתה לגזרי דין, בלא להתנות את מתן האישור בהסרה מידית של המבנים שהוצבו שלא כדין. הוא הוסיף ש'עד לאחר שיושלם הדיון בוועדת ההקצאות אין להביא את הנושא לדיון במועצת העיר'."
מוסיף המבקר וכותב כי "למרות קביעתו המחייבת של היועץ המשפטי אישרה מועצת העיריה ביולי 2005 את החלטת ועדת המשנה ממאי 2005 לאפשר לעמותה לקדם הכנת תב"ע לשם הגדלת זכויות הבנייה; היא קבעה כי מתן טופס 4 עבור המבנה שיוקם יותנה בפינוים של המבנים הניידים. רק לאחר הגשת עתירה מינהלית נגד החלטת המועצה החליטה המועצה בספטמבר 2005 כי "העמותה תפנה את המבנים הניידים שהוצבו שלא כדין בתוך 3 חודשים ולאחר מכן תחתום העיריה על בקשה לשינוי תב"ע שתגיש העמותה להגדלת שטח הבניה על-פי החלטת וועדת ההקצאות".
המבקר העיר לעיריה כי "החלטת ועדת המשנה ומועצת העיריה לאשר קידום הכנת תב"ע לעמותה שביצעה עברות בנייה חוזרות ונשנות ולא קיימה שני פסקי דין, בלא לדרוש פינוי מיידי של המבנים שהציבה ללא היתר, וכל זאת בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לעיריה, יש בה כדי לעודד עבריינות והיא פוגעת בשלטון החוק וביכולת ההרתעה של העיריה".
התנאים של חביליו נגד עמותת "קאליב", שהעיריה הקצתה לה קרקע אך היא בנתה בניגוד להיתר הבנייה שניתן לה, הוגש נגדה כתב אישום. העמותה ביקשה להגיע להסדר שיאפשר לה "להכשיר את העבירה". במסגרת ההסדר המיוחד שהושג עמה בשנת 2005 סוכם, בין היתר, כי היא "תאטום לאלתר את כל חלקי המבנה שנבנו בניגוד להיתר הבנייה, ולאחר שיסתיימו הליכי התכנון והרישוי, יועבר שטח של 400 מ"ר לרשות העיריה לצמיתות". ועדת ההקצאות אישרה את בקשת העמותה בכפוף לעמידת העמותה בהסדר. לאחר שוועדת ההקצאות אישרה את ההסדר בין העמותה לעיריה המליצה באותו החודש ועדת המשנה למועצת העיריה שהשטחים לא יועברו לידי העיריה לצמיתות אלא לשמונה עד עשר שנים".
המבקר הדגיש כי "לאחר שוועדת ההקצאות אישרה את ההסדר המיוחד, לא היה ראוי שוועדת המשנה תמליץ לסטות ממנו".
הפרות בבניית מרכז קשישים בדוח קובע המבקר, כי מלבד ההקצאה לעמותת "עטרת ישועה ובית מאיר" נמצא שהיו בעיריית ירושלים כמה ניסיונות נוספים להקצאה של נכסי הציבור שלא על-פי עקרונות מינהל תקין. המבקר קובע כי ראש העיריה, מר אורי לופוליאנסקי,"התערב בהליך פרסום בנוגע להקצאה לעמותות 'וזאת הברכה' ו'זיכרון צבי'; התערבותו זו הייתה "בניגוד לנוהל ההקצאות ובניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לעיריה. כמו כן נעשה בעיריה ניסיון לייעד קרקע לעמותת (תלמוד תורה) 'אחיעזר עושה חיל' לפני שקוים תהליך ההקצאה שנקבע בנוהל". כמו כן נקבע כי "בהליך ההקצאה של קרקע לעמותת 'איילת השחר' על-ידי עיריית ירושלים בוצעו פעולות חריגות וחמורות של המינהל לחינוך חרדי בעיריית ירושלים, בניגוד לחוק, לחוות דעת משפטיות".
המבקר מצביע גם על העדר פיקוח בקרה ואכיפה בירושלים הגורם לכך שהעיריה אינה יודעת מה מתרחש בנכסיה. כך למשל נותר במשך יותר מעשור בניין שלא הושלם בשכונת רסקו-בית חיבה - מרכז קהילתי ומועדון קשישים. מדובר במבנה שהוקצה עבורו שטח עוד ביוני 1987. ההקצאה היתה לשנתיים ונקבע כי אם לא יוחל בעבודות הבניה השטח יחזור לעיריה. המבקר מציין כי ממסמכים בתיקי העיריה עולה כי "במשך השנים נעשו באתר עבירות בנייה וכי מחלקת הפיקוח הוציאה לעמותה התראות בעניין. ביוני 2007 טרם הסתיימה בניית המבנה למרות הזמן הרב שחלף ממועד ההקצאה. המגרש מגודר רק בחלקו ולכן המבנה עלול לשמש מוקד משיכה לגורמים לא רצויים והוא מסכן את הציבור. אף שהעמותה הפרה את החוזה שנחתם עמה לא ביטלה העיריה את ההקצאה".
המבקר ער לטענות על שר הפנים המבקר חושף עוד כי בעקבות מחלוקת בין עיריית ירושלים למשרד הפנים בנוגע למסמכים שיש להגיש למשרד לצורך קבלת אישור השר, מאז 2005 העיריה אינה שולחת חוזים לאישור. "לרוב, מלווה היעדר אישורו של שר הפנים בהעלמת עין של הרשויות המקומיות מבנייה בשטח המוקצה טרם קבלת האישור. יש לראות בחומרה מסירת חזקה על נכסי הרשות ובנייה בהם לפני קבלת אישור השר".
המבקר מוסיף כי הוא "ער לטענות של רשויות בדבר התארכות הטיפול בחוזים במשרד הפנים, והוא אף ער לצורך בפישוט תהליכי עבודה, בביזור סמכויות ובהענקת עצמאות רבה יותר לרשויות; ואכן, נמצאת כיום על סדר היום הציבורי הצעת חוק העיריות, שלפיה שר הפנים ינחה את הרשויות בכל הנוגע לתהליך ההקצאה אך הן לא יזדקקו לאישורו לביצוע ההקצאה".
אולם, "אין באלה כדי להכשיר פעולה בניגוד להוראה מפורשת. אף אין לכחד שלפחות חלק מהעיכובים נעוצים בפעולת הרשויות המקומיות עצמן. המצב שנוצר ברשויות מקומיות רבות - שמרבית הנכסים הוקצו בלא אישור השר ולפיכך הקצאתם אינה תקפה - אינו ראוי".
