הממונה על השכר במשרד האוצר, אלי כהן, קבע היום (ב', 11.02.08) כי ששת האישים שהשתכרו הכי הרבה במיגזר הציבורי - הם מקופת-חולים מאוחדת ומקופ"ח מכבי. הדוח מתייחס לשנת 2006. "אלוף" השכר היה מנכ"ל מאוחדת, עוזי סלנט, שהרוויח 85 אלף שקל בחודש. עלות השכר שלו היתה 112,614 שקל בחודש.
השכר הממוצע של מנהלים במיגזר הציבורי היה 23,249 שקל, ומהדוח עולה כי לצידו בראש הסולם ניצבו 4 עובדים מהקופה שבראשה הוא עומד, ושני עובדים בכירים מהקופה המתחרה, מכבי. במכבי נרשם שכר שיא של 83 אלף שקל.
בנק ישראל לא נפקד גם הפעם מרשימת שיאני השכר - כולל מנהלים ועובדים מהשורה. הדוח מעלה, כי עלות השכר בחברות הממשלתיות הגיעה ל-14 מיליארד שקל, בגופים הנתמכים מתקציב המדינה הן הסתכמו ב-13.5 מיליארד שקל, וברשויות המקומיות - שלא תמיד מציגות רווחיות או איתנות פיננסית - 11.8 מיליארד שקל.
בשנת 2006 התגלו חריגות שכר ב-135 גופים מתוקצבים. האדם הראשון שהופיע בראש הרשימה ולא השתייך למערכת הבריאות, היה בכיר במכון האקדמי רופין.
מבין 706 הגופים החייבים בדיווח הגישו נתונים 696 גופים (98.6%). מתברר כי היקף עלויות השכר בגופים המדווחים היא כ-43.4 מיליארד שקל. הדוח מכיל נתונים על 274,892 עובדים בשירות הציבורי, שהועסקו ב-226,181 משרות.
השנה נוספו לדיווח 8 מכללות אקדמיות נוספות, שהוכרזו כגופים נתמכים בשנת 2006, ו-8 תאגידי ביוב שהופרדו מהרשויות. שיעורי הגשת הנתונים לפי הקבוצות השונות הם: רשויות מקומיות – 99.2%, חברות עירוניות – 96.5%, איגודי ערים – 94.5%, חברות ממשלתיות – 98.5%, מועצות דתיות – 100%, תאגידים – 100%, וגופים נתמכים – 100%.
בדוח מופיע פירוט של בעלי תפקידים ומקבלי שכר גבוה ששכרם עלה בשנת 2006 על מה שנקבע לכל גוף על-פי גודלו, ואשר עבדו לפחות 9 חודשים ב-0.75% משרה ומעלה. השכר החודשי ברוטו של העובדים בכלל המיגזר הציבורי עמד בממוצע על 11,733 שקל, ושכרם החודשי ברוטו של בעלי התפקידים עמד בממוצע על 23,249 שקל. שכר עובדי הדירוגים עמד בממוצע על 11,064 שקל לעובד במשרה מלאה.
בכלל המגזר הציבורי, השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בחברות הממשלתיות: 17,477 שקל. בין בעלי התפקידים, השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בגופים הנתמכים: 30,374 שקל. בקרב עובדי הדירוגים השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בקרב החברות הממשלתיות: 16,642 שקל.
בדוח ישנה התייחסות נפרדת לעובדי בנק ישראל ולעובדי שירותי בריאות כללית, בגלל מבנה השכר השונה בגופים אלה. בבנק ישראל השכר ברוטו בפועל כולל תשלומים ייחודיים לעובדים על ימי חופשה והשתלמויות שלא נוצלו ונצברו עד שנת הדיווח. תשלומים אלה אינם נהוגים בשירות המדינה ובשירות הציבורי כולו, שכן בשירות הציבורי לא מבוצע פידיון ימי חופשה במהלך השירות של העובד - אלא רק בעת פרישתו. גובה תשלומים אלה חורג מהמקובל בשירות המדינה ובשירות הציבורי כולו. נציין, כי בעקבות ההסכם שנחתם בבנק ישראל יופסקו תשלומי פידיון חופשה, השתלמות ותשלומים אחרים שהיו משולמים במהלך השירות של העובד בניגוד לנהוג בשירות הציבורי.
בשירותי בריאות כללית – השכר ברוטו בפועל כולל רכיב "קיצור תורים" ורכיב "מחוץ לסל" בשכר הרופאים, המהווים השתכרות מעבר להיקף המשרה הרגילה ומעבר לעבודה הנוספת כהגדרתה בהסכמים קיבוציים. עד שנת 2004 רכיבים אלה דווחו כחלק מהשכר ברוטו.
בשנת 2006 נמצאו חריגות שכר ב-20% מהגופים הנתמכים והמתוקצבים. מירב החריגות לכאורה נמצאו בגופים הנתמכים (53%), ברשויות המקומיות (27%), באיגודי ערים (25%) ובתאגידים (24%). מאז החלה יחידת האכיפה לפעול לפי החלטת ממשלה, ירד באופן משמעותי היקף חריגות השכר אשר עמד בדוח לשנת 1995 על כ-62% מכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים – ל-20% בלבד, (ירידה של כ-68%).
מבדיקה ראשונית עולה, כי ב-135 גופים קיימות חריגות שכר לכאורה (20% מתוך 676 גופים שדיווחו בשנים 2005 ו-2006). ב-75% מהגופים החורגים נמצאו בין חריגה אחת לשתי חריגות. כחריגה לכאורה מוגדר מצב בו שכרו של עובד (בכיר או עובד בדרוג מקצועי) עלה בין השנים 2005 ל-2006 ב-5% או יותר, מעבר לעליית שכרם של עובדים מקבילים בשירות המדינה. מדובר בשיעורי השינוי משנה לשנה ואין מדובר בחריגות בבסיס השכר – אם הן אכן קיימות. תיתכן אפשרות, לפיה עובד לא יופיע בדוח כחורג - לאור עלייה מיזערית בשכרו, וזאת על אף ששכרו חורג אכן.
השנה יפעיל הממונה על השכר את הליך הדין המשמעתי וימנה חוקרים באגף השכר לאיתור גורמים שפעלו בניגוד לחוק יסודות התקציב ואישרו תוספות שכר חריגות. חוקרים אלו יפעלו להעמדתם לדין של אותם גורמים, בפני בתי הדין למשמעת.