רמת ההשקעה של הממשלה בחינוך בישראל נמוכה בהרבה מאשר הרמה במדינות המפותחות, וכי הפער הוחמר בשנות האלפיים לעומת שנות ה-90. כך עולה מהפרק על ניתוח הקצאת המשאבים לחינוך בדוח השנתי של מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית. בעשור האחרון נרשמה בישראל ירידה רציפה בהוצאה הממשלתית לתלמיד. עיקר הירידה, כמעט 20%, נרשמה בחינוך העל-יסודי.
קצב הגידול בהוצאה לחינוך לתלמיד בעשור האחרון בארצות OECD מגיע ל-38%, לעומת 5% בלבד בישראל. הדוח קובע כי ההשקעה הכוללת לתלמיד במערכת החינוך בארצות OECD עומדת על 81,485 דולר (33,768 ביסודי ו-47,717 בעל-יסודי), ואילו בישראל המספרים המקבילים הם 67,548 דולר (31,152 ביסודי, ו-36,396 בעל-יסודי). ישראל משקיעה לפיכך רק 92% בחינוך היסודי ו-76% בעל-יסודי לעומת השקעתן הממוצעת של מדינות OECD.
להקצות יותר משאבים לחינוך חוקרי מרכז טאוב סבורים, כי כדי לשלב את ישראל במדינות המובילות בתחום החינוך, נדרשת תוספת לתקציב. לדבריהם, הטענות על "הגברת היעילות" כמקור מרכזי לשיפור במערכת החינוך, אינן מבוססות. ההוצאה למינהל במשרד החינוך היא 3% בלבד מתקציב המשרד. גם הצעות לקיצוץ בתחום הפיקוח עלולות להיות בעלות השפעה שלילית למערכת חינוך, הכוללת כ-4,000 מוסדות חינוך. פיקוח יעיל מהמרכז הוא תנאי הכרחי לביזור מוצלח, אומרים החוקרים.
החוקרים מציינים כי תקציב משרד החינוך אינו משקף תשומת לב נאותה להבט של קידום אוכלוסיות חלשות וצמצום פערים, והוא מופיע רק במקום השמיני ביעדי המשרד. יתירה מזאת, מאז 1995 חלקו של התקציב המיועד לקידום אוכלוסיות חלשות מכלל תקציב המשרד ירד מ-10.1% ל-9% בלבד.
חוקרי מרכז טאוב מצביעים על קיומו של מיתאם בין ההשקעה היורדת בחינוך לנתונים על הישגיה הבלתי מספקים של ישראל במבחנים הבינלאומיים למיניהם. מבחנים אלה נערכים ברובם דווקא בקבוצות הגיל שבהן ההשקעה של ממשלת ישראל יורדת.
על יסוד ניתוח השינויים התקציביים שחלו באחרונה והפגיעה במדיניות של העדפה מתקנת, קראו פרופ' יעקב קופ, מנהל מרכז טאוב וחוקרי המרכז בתחום החינוך לממשלה להפנות משאבים ותקציבים לחינוך ולצמצם את הפערים בין התלמידים.
גדל שיעור הערבים והחרדים מהדוח עולה עוד כי שיעור התלמידים הערבים בכל רמות החינוך גדל והולך, וב-2007 הגיע ל-27% מתלמידי החינוך היסודי וחטיבות הביניים. במקביל, מתרחש במגזר היהודי תהליך של "התחרדות". שיעור הלומדים במסגרות החרדיות מגיע לכרבע מהחינוך היסודי וחמישית מהחטיבות העליונות ב-2007.
עוד מתברר כי ציבור המורים מתבגר ושיעור המורים המבוגרים עולה עם העלייה בשלבי החינוך. בחטיבה העליונה 38% מהמורים הם בני יותר מ-50. תהליך זה איטי יותר במגזר הערבי, שההתרחבות המהירה שלו בשנים האחרונות הייתה מלווה בקליטה רבה יותר של מורים צעירים, במיוחד בחינוך הקדם יסודי והעל-יסודי.
נרשמת עלייה משמעותית בשיעור האקדמאים בקרב המורים, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. במספר המורים הבלתי מוסמכים במגזר הערבי חלה ירידה דרסטית, ושיעור המורים האקדמאים במגזר הערבי משתווה לזה במגזר היהודי - 70% בחינוך היסודי ו85% בחינוך העל-יסודי בשני המגזרים.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הוא מכון עצמאי הממומן על-ידי ארגון הג'וינט העולמי. בראשו עומד פרופ' יעקב קופ. פרופ' חיים אדלר הוא ראש תחום החינוך במרכז.
