יו"ר מכון היצוא, דוד בן-ארצי, מזהיר כי ישראל נתונה עתה למתקפה פיננסית מצד קרנות גידור. קרנות אלה מבצעות רכישות ספקולטיביות של השקל הישראלי, ובכך גורמות לפיחות ניכר בשער הדולר - פיחות הגורם נזקים חמורים לתעשיינים.
כ-71% מהמסחר במט"ח נובע מפעילות ספקולטיבית, אמר בן-ארצי והתריע, כי החשש הוא מקרנות גידור המופעלות על-ידי גורמים עוינים - "הבן-לאדנים", כדבריו. בן-ארצי הציע להאבק בתופעה זו, בדרך של הטלת מס מיוחד בשיעור של 5% על רכישות מטבע לטווח קצר.
בן-ארצי אמר דברים אלה בדיון מיוחד שכונס בוועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ד', 13.02.08) דיון מקיף ורב משתתפים בנושא השלכות ירידת ערך הדולר על התעשיה הישראלית. בשורה התחתונה התייצבה הוועדה לצד התעשיינים, הדורשים מהלכים ממשלתיים לעצירת הסחיפה והירידה בהכנסות והרווחים - ומול משרד האוצר ובנק ישראל, שדוגלים באי התערבות.
בדיון השתתפו, בין השאר: מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב; המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין; נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש; נציג התעשיינים התעשיין היזם צבי מרום; יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, נציגי לשכות המסחר והתעשיינים, ו-16 חברי כנסת.
בסיום הישיבה קרא מיסז'ניקוב לממשלה לגבש ולהציג בפני הוועדה בתוך כשבועיים חבילת סיוע לייצואנים ולתעשיות מוטות הייצוא. במידה ולא תעמוד הממשלה בדרישה - תשקול הוועדה התערבות בנושא באמצעים פרלמנטריים שונים, לרבות חקיקה.
הצעת החוק החדשה לבנק ישראל תיעצר בדיון נענו התעשיינים וההסתדרות בחיוב לבקשתו של מיסז'ניקוב והודיעו כי לא ימשיכו לקדם את הצעת החוק לשינוי בנק ישראל. בהצעה הם תיכננו להכניס סעיף הדורש מהבנק המרכזי, בין השאר, לשים דגש על תמיכה לפיתוח התעסוקה והתעשיה. ברוש אמר כי הוא נענה לבקשתו של יו"ר ועדת הכספים, ולדבריו אין שום כוונה לפגוע בסמכויות בנק ישראל. עם זאת, הוא הוסיף, כי ימשיך לקיים דיון ציבורי בנוגע למטרות בנק ישראל וכי לדעתו יעד הצמיחה ויעד התעסוקה אינם פחות חשובים מיעד האינפלציה.
בפתח הדיון אמר מיסז'ניקוב כי אתמול המשיך הדולר לצנוח ואין לדעת לאן הוא עוד ימשיך להידרדר: "ירידת שער הדולר משפיעה על גורמים וענפים רבים ולכן יזמתי את הדיון, על-מנת לנסות ולמצוא עם כל הגורמים המעורבים והקשורים לנושא פיתרונות למצב בו אנו נמצאים. לדבריו, הצעדים שאותם יש לבצע הם הורדת מס החברות מ-29 אחוז ל-25 אחוז, חידוש תקנות הפחת המואץ, תיגבור ותיקצוב של החונכות הבינלאומית והמחקר ופיתוח - ובמידת הצורך על המדינה להעניק מטריית הגנה בצורה של הבטחת שער החליפין לתקופה מוקצבת".
נזקים של 2.6 מיליארד דולר משחיקת התחרויות ברוש אמר בדיון, כי הנושא החשוב לתעשיינים הוא תעסוקה וצמיחה, "אחרת מי שישלם את המחיר הם עשרות אלפי עובדים, ולכן בחצי השנה האחרונה התחלנו לזעוק לבקשת עזרה מהממשלה ומבנק ישראל. ככל שהזמן עובר זה הולך ונהיה יותר מסובך". ברוש הוסיף כי בשנת 2007 נגרמו נזקים בעסקות בעקבות שחיקת התחרות בהיקף של 2.6 מיליארד דולר, והצפי להפסד בשנת 2008 עומד על 4.4 מיליארד דולר, בנוסף לפגיעה של 10 אחוז בייצוא, והפסד של 17.4 אלף מקומות עבודה.
עיני אמר, כי העובדים הם אלה שמשלמים את המחיר - ולכן הוא שמח שהנושא עלה על סדר היום הציבורי. לדבריו, "חובת הממשלה לקיים דיון יסודי בנושא, אולם למרות פניות חוזרות ונשנות אליה, כלום לא קורה. "החוכמה נמצאת אצל כולם, ויש מספר גורמים שחייבים לדון בעניין. אנחנו רוצים דיון רציני ואמיתי וחיפוש פתרונות - ונקבל ונכבד כל החלטה. מה שנוגע לי, דהיינו להסתדרות, זה החשש הגדול מפיטוריהם של 30 אלף עובדים ולכן אני נזעק".
"רק לא צעדים כוחניים" פרופ' אקשטיין ציין, כי לא מדובר רק במשבר של הדולר, אלא גם בחוזקו של השקל: "אנחנו הרבה יותר דומים לאירופה מאשר לסין או יפן, והתחזקות השקל בחצי השנה האחרונה נובעת מהיחלשות הדולר מול האירו. מה שקרה בחודש האחרון היה בלתי צפוי אולם יש גורמים שעובדים בשקלים - שזה מרבית המשק, שמצבם דווקא שופר. חוזק השקל נובע מחוזקו של המשק הישראלי, בין היתר כתוצאה מצמיחתו של הסקטור העסקי ב-6 אחוז.
"אין לי בעיה עם דיון ציבור בנושא - ובלבד שלא תתקבלנה החלטות המתבססות על פתרונות כוחניים. שני מרכיבים יכולים להשפיע על הריבית - התחזקות השקל שלעצמה גורמת לכך שלחץ האינפלציה יותר נמוך, דבר הגורם לכך שהצמיחה במשק עשויה להיות יותר נמוכה. הציפיות להורדת המחירים תשפיע אף היא על ההחלטה שלנו בעניין הריבית".
יש להשתחרר מאשליות של פתרונות קסם אריאב אמר, כי מדובר בדיון חשוב ולגיטימי וטוב ששמים את הדברים על השולחן, אך לדבריו יש להשתחרר מאשליות של פתרונות קסם לבעייה: "ישראל היא חלק מהכלכלה הגלובאלית, ונהנית גם מהדבש וגם מהעוקץ. באירופה, שם הצמיחה היא חצי מישראל, המצב גרוע בהרבה. האבטלה כיום נמוכה מבעבר, והמערכת הפיננסית בארץ, מבחינת שיעורי תעסוקה וצמיחה, היא יציבה. ולכן יש להמשיך במדיניות תקציבית אחראית. על הייצואנים להסיט את הסחר לשווקים במזרח, עליהם לעשות הגנות מטבע והממשלה חייבת להמשיך במדיניות תקציבית אחראית".
"לטפל בתנועות ההון הספקולטיביות המגיעות ארצה" התאחדות המלונות הציגה בדיון נתונים, לפיהם בשנת 2008, בעקבות שחיקת הדולר, יש צפי להקטנת ההכנסות בהיקף של 530 מיליון שקל, המתווספים לנזק של 225 מיליון שקל בשנת 2007 - מאז ירד הדולר משער של 4.46 שקל בשנת 2006 לשערו כיום. מאז קטנו הכנסות המלונות בסכום כולל של 755 מיליון שקל, המהווים 12 אחוז מסך כל הפידיון בפועל.
התעשיינים, ובהם צבי מרום, דרשו מבנק ישראל לטפל בתנועות ההון הספקולטיביות המגיעות ארצה, ומהממשלה כי תסייע ליצואנים בהוצאה לפועל של מסקנות ועדת ארצי - הקובעת בין השאר להקים קרנות חכמות להאצת השיווק לחו"ל; סיוע לייצואנים בהפחתת עלויות כדוגמת חידוש הפחת המואץ לשנת 2008, הפחתת עלויות הייצוא, עידוד השקעות הון, וסיוע לייצואנים קטנים ובינוניים בהסטת סחר.
לדבריהם "עליית דירוג האשראי של ישראל לא באה בזכות שר אוצר או מנכ"ל אוצר כזה או אחר, אלא בשל הגידול בייצוא, הגידול בצמיחה, ההשקעות ועודף בגביית המיסים".
