תופעה חדשה נפוצה בקרב האסירים: הגשת תביעת סרק נגד המדינה במטרה לזכות בטיול חינם. שאדי רמדאן באבא תבע את מדינת ישראל, פרקליטות מחוז דרום בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע, בטענה ששירות בתי הסוהר איבד חפצים בבעלותו כשהועבר מכלא נפחה לכלא רמון בחודש יולי אשתקד. לדבריו, בתיק היו שמיכות, מכונת תספורת, נעלי ספורט, ספרים, מחברות, מנורה, ווקמן, מכונת גילוח ועוד. התובע ביקש את עלות החפצים.
בכתב ההגנה השיבה המדינה שיש לדחות את התביעה בהעדר הוכחה. "יום לאחר העברת התובע לכלא רמון, נערכה בתאו ביקורת ציוד ונמצאו נעלי ספורט, ווקמן ושמיכות שטען שאבדו לו". לדברי המדינה, לאסירים אסור להחזיק מכונת תספורת ובקשתו של התובע לקנות מכונה כזו נדחתה. כמו כן ששב"ס אחראי לציוד של האסירים עד לגובה של 1,000 שקל.
בדיון בפני השופט יעקב פרסקי, שהתקיים בחודש שעבר, טען התובע שאין ברשותו טופס תלונה, מאחר שהקצין שרשם את התלונה לא מסר לו העתק, וגם לא קבלות עבור הציוד שנקנה בקנטינה. כמו כן, שלמחרת המקרה חבריו לכלא נתנו לו במתנה ציוד ובביקורת נראה כאילו שהללו לא אבדו.
בסופו של דבר התביעה נדחתה והתובע, שגרסתו לא נשמעה אמינה, חויב לשלם למדינה 700 שקל. שופט תהה האם התובע הבריח לכלא מכונת תספורת למרות שנאסר עליו להחזיקה. "בבואי לבחון את נסיבות התיק, אני מביא בחשבון את הזמן שחלף מאז המקרה ועד ליום הגשת התביעה ואת העובדה שאין לתובע מסמך אובייקטיבי על תלונה שהגיש בנושא ו/או אסמכתא לטענותיו. תביעתו אינה מתבססת על ראיה חיצונית. על התובע מוטל נטל הראיה להוכחת תביעתו כנדרש במשפט האזרחי, בבחינת 'המוציא מחברו עליו הראיה'. התובע לא הרים כלל ועיקר את נטל הראיה וקיימות תמיהות ופרכות רבות בגרסתו". יודגש כי השופט פרסקי דן בעבר בתביעות דומות שהגישו אסירים אחרים.