התעמולה המסיבית מסרבת לאפשר לפרשת קציר האיברים לכאורה של מתרגלי כת הפאלון-גונג לרדת מסדר היום הציבורי. בימים האחרונים הגיעו נציגים בכירים מחו"ל העוסקים בנושא למשכן הכנסת לרתום חברי כנסת לטובת הנושא. נציגים אלו השתתפו גם בעצרת מחאה השבוע.
הוצאה להורג של מיליונים ללא משפט אחד הגורמים שהיטה אוזן לנושא הוא הסנהדרין, הגוף הרבני שהוקם על-מנת לטפל בנושאים לאומיים ואוניברסליים כבימי קדם. בקיץ האחרון הקימה הסנהדרין בית משפט בינלאומי על-פי משפט התורה בנשיאותו של חתן פרס ישראל הרב עדין שטיינלץ, וזאת בעקבות תביעה שקיבל ממתרגלי פאלון-גונג ששהו בישראל. המתלוננים טענו כי מתרגלי הכת נעצרים בכפייה ונקצרים מהם איברים בעודם בחיים, וזאת לצורכי מסחר והתעשרות של אנשי צבא בסין וגורמים נוספים במשטר הסיני.
לטענתם, ממשלת סין מוציאה להורג מיליונים מבני הכת בניגוד לכל סדרי צדק - ללא משפט וללא חקירת עדים. הם גורסים כי הסינים הפכו את השמדת אנשיהם, כמאה מיליון איש בסין בלבד, למקור הכנסה עתיר, שכן עלות האיברים שנקצרו מגיעה לכדי מאה אלף דולרים לכל אדם שהומת. בקופות החולים בישראל אימצו את הטענה והחליטו שלא לשלוח חולים הזקוקים להשתלה לסין.
משפט על-פי התורה הפנייה דווקא לבית דין המבסס את פסיקתו על אדני תורת ישראל באה לאחר שלטענת אנשי הפאלון-גונג באו"ם יש זכות וטו, ובבית הדין הבינלאומי בהאג נידונות רק תביעות בין מדינות. בית הדין שמינתה הסנהדרין דן על-פי מצוות בני נוח המחייבות את כל האנושות באתיקה בסיסית, הכוללת את איסור שפיכות דמים, הקפדה על מערכות בתי משפט תקינות המחייבות כל משטר, מדינה וחברה בעולם. כיבוד חוקים אלו נתפש כתנאי לברית שכרת האל עם ברואיו כדי שלא יביא מבול לעולם.
הסינים השקיעו בתגובה בית הדין פנה לשגרירות הסינית שנענתה למשפט, ושלחה תקליטורים שהוכנו במשך אלפי שעות וכוללים מסמכים רבים השוללים את טענות הפאלון-גונג.
לאחר שמיעת טענות תומכי הפאלון-גונג בישראל ואגודות למען זכויות אדם, בית הדין פנה לחקירת הנושא ברחבי העולם ותר אחר פליטים שיעידו כי חוו את נחת זרועו של המשטר הסיני, ושוחררו ממחנות כפייה בסיוע פעילי מחתרות. מבוקשו של בית הדין ניתן לו כאשר השבוע הופיעו בפני ארבעה חוקרים מטעם בית הדין שניים הטוענים כי הם ניצולים, ודייויד קילגור, שר קנדי לענייני דרום-מזרח אסיה, ששימש כתובע ומשמש כחבר פרלמנט החוקר מזה שנים את פרשת קציר האיברים. הדיינים הציגו בפניהם עשרות רבות של שאלות שתי-וערב בהן התבקשו לתאר לפרט פרטים את שנעשה בהם לכאורה.
הסופרת שפרצה בבכי בעדים הייתה גם הסופרת ג'ניפר ז'נג, שכתבה את הספר "עדות היסטורית", שתורגם מסינית לאנגלית. הספר מתאר שיטות רדיפה של משטר הרשע הסיני מראש הממשלה ועד לאחרון הפקידים. היא מתארת את שעבר עליה ועל משפחתה במחנה הכפייה, לרבות את חוויותיה של בתה התינוקת שגדלה בבית הוריה. היא סיפרה כיצד העמידה פנים של אישה שהתחנכה מחדש וכיצד נאלצה להלשין על חבריה ולשתף פעולה עם המשטר כדי להינצל, שאם לא כן הייתה מחוסלת. בעת מתן עדותה פרצה בבכי בבית הדין וקשה היה להרגיעה.
עד נוסף היה ד"ר שייה. הוא סיפר על היכרותו את המשטרה הסינית ואת אופן פעולתה בתחום ציד מתנגדי המשטר ומתרגלי הפאלון-גונג. החקירה עסקה גם בשאלות זילות חיי אדם בסין כמו גם רצח תינוקות שנולדו שלא בהתאם לתיכנון המשפחה הסיני, ורצח עוברים קודם יציאתם לאוויר העולם. נשאלו שאלות על אודות אתיקה רפואית בסין והשתלות איברים בפרט, כמו גם רגע קביעת המוות.
את קילגור שאל בית הדין על תחום עיסוקו, מניעיו וקשריו עם גורמים שונים בעולם, בהם האו"ם ומדינות המערב.
חריצת הדין בהמשך צפוי בית הדין לגבות עדויות נוספות ולסכם את עמדתו הן בנושאים ההלכתיים והן בנושאים האתיים, ולחרוץ משפטו בפרשת ממשלת סין ומתרגלי הפאלון-גונג. פסיקת בית הדין צפויה להימסר עוד קודם לפתיחתם של המשחקים האולימפיים בסין בקיץ הקרוב.
