פרקליט המדינה משה לדור מסיר את הכפפות ותוקף את השופט (בדימ.) ורדי זיילר על קריאתו להקים ועדת-בדיקה בנוגע להאזנות הסתר בפרשת השר רמון.
מדובר בחוות דעת אותה התבקש זיילר להכין לבקשת שר המשפטים דניאל פרידמן, וזאת על-רקע האשמותיו של רמון לפיהן המשטרה והפרקליטות העלימו בזדון מידיעת סנגוריו חומר חקירה בפרשת "המעשה המגונה". הכוונה לחומרים שהושגו באמצעות האזנות סתר בפרשת רשות המיסים. לדברי לדור, זיילר לא טרח לפנות לפרקליטות לקבלת התייחסות ולכן מדובר בחוות דעת לקויה חד-צדדית ולא מאוזנת.
דברי לדור באים במסגרת מכתב שנשלח (יום ב', 25.2.08)לסניגוריו של רמון, עוה"ד נבות תל צור וכספי ובו מודיע כי השר לביטחון פנים אבי דיכטר החליט להסיר חסיון מעל חומרי האזנות סתר שנעשו לשולה זקן בפרשת רשות המיסים. האזנות סתר אלו היוו בסיס להרשעת רמון ב"פרשת הנשיקה".
את זעמו של לדור עוררו דברי זיילר בחוות דעתו לפיהם למשטרה יש כוח חקירה, כוח כפייה, יכולת להפעלת לחץ ומצבור מידע גדול. הכוחות האלו הוענקו למשטרה, כיוון שהיא מופקדת על שמירת הסדר הציבורי. "שימוש פסול בהם יכול לזעזע מוסדות ארץ"."אם אכן פשה הנגע, ומוקד כוח עילית משטרתי (יאח"ה) הופך להיות 'בעל עניין' בתוצאות חקירה שהוא מנהל, וככזה הוא מעלים מעיני החשוד חומר חקירה שיכול להיטיב עימו או יכול להצביע על דרך לקויה שנקטה המשטרה, כי אז יש בכך כדי לתקוע מסמר נוסף בארון ההידרדרות הציבורית. יש צורך, לכן, באיתור בעיה כזו כדי לנקוט בצעדים לריסון השימוש הלא תקין בכוח כזה"
עוד כתב זיילר לשר המשפטים פרידמן כי "איש לא ייתן אמון ברשויות משליטות החוק אם תחלחל בקרב הציבור התחושה שיש אפשרות שמה שנחשף בפני החשוד ובפני הציבור איננו יותר מקצהו של קרחון שחלק משמעותי ממנו שקוע בתהום הנשייה של ארכיונים חבויים של המשטרה".
האזנות הסתר - כשרות מלכתחילה כאמור, במכתבו מציין לדור כי ההחלטה לחשוף את חומר החקירה, וזאת לפנים משורת הדין, באה על-רקע טענות שונות בנוגע להאזנות סתר אלו - כגון שיקולים זרים, שימוש שלא כדין כביכול, בתוצרי האזנות הסתר הללו, וטענות על הכשרתן בדיעבד של האזנות אלו שנעשו למעשה במסגרת פרשה אחרת - פרשת רשות המיסים. לדור שולל את הטענות, וקובע כי נשיא בית משפט המחוזי בתל אביב השופט גורן "התיר בהתאם לסמכות הנתונה בידו על-פי חוק את השימוש בשיחות שנקלטו בחקירה רשות המיסים - היתר אשר ניתן בסמכות ברשות ובהתאם להוראות הדין. חזקה על הנשיא כי אלמלא נבחנה עילת הבקשה בקפידה לא היה מתיר את ההאזנה או את ההרחבה כשם שאלמלא היתה מתגבשת בעיתוי האמור תמונת החשד לכאורה להדחה - מלכתחילה לא היו רשויות התביעה מבקשות את ההיתר".
לדור קובע עוד כי מלכתחילה לא היה צורך בחוות דעתו של זיילר על פרשת האזנות הסתר שכן "החלטת הנשיא גורן אמורה היתה להיות סוף פסוק בכל הנוגע לתקינותו וחוקיותו של ההיתר לביצוע האזנות הסתר הללו, ועל כן אין כל הצדקה לקיומה של עוד מסגרת פורמלית או ציבורית אשר תמשיך להידרש להיתר החוקי שניתן".
דוח עם תקלות בחוות הדעת של זיילר נפלו לדבריו "תקלות" שניתן היה למנוע אותן, "אילו היה הנשיא (בדימ.) ורדי זיילר פונה אל רשויות התביעה ומקבל התייחסות כלשהי מטעמן לעניין מסקנותיו ההולכות ומתגבשות (כשם שהתייחסות שכזו נמצאה בידיו בדמות המכתב המפורט שכתבתם ושהועבר לידיו)". או אז, מוסיף לדור, "הייתה מונחת בפניו תמונה מאוזנת יותר של עמדות הצדדים והיו נחסכות לדעתנו תקלות שנפלו בחוות דעתו גם במישור הענייני".
לדור דוחה בתשובתו לסניגורים את הטענות לפיהן נעשה שימוש "פסול מוטעה ומטעה" בחומרי האזנות הסתר שנקלטו בפרשת רשות המיסים. "ההאזנה לשולה זקן אשר במסגרתה נקלטו שלש השיחות שהוטל עליהן חסיון - בוצעה כדין, על-פי צו שניתן במסגרת חקירת פרשת רשות המיסים שאותה העת היתה חסויה. מכאן שלא היה כל צורך בבקשה להכשיר בדיעבד שיחות שנתקבלו כביכול שלא כדין". גם השימוש בשיחות אלה "היה כדין שכן חוק האזנת סתר קובע כי דברים שנקלטו כדין בדרך האזנת סתר, יהיו קבילים כראיה בהליך פלילי להוכחת כל עבירה, לרבות עבירת עוון".
יתירה מכך, לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב גורן הוגשה בנוסף לבקשה להתיר האזנת סתר "גם בקשה להתיר שימוש בשיחות שנתקבלו בהאזנת סתר ולהרחבת הצו. הנשיא גורן החליט במפורש בנוסף להחלטתו ליתן צו האזנה חדש, גם להיעתר לבקשה להתיר שימוש בשיחות שהואזנו בהאזנת סתר ולהרחבת הצו", בכך נשללת הטענה לפיה הנשיא גורן התבקש "להכשיר בדיעבד" חומר שנקלט בהאזנת סתר. יתירה מכך, "הבקשה להאזנת סתר לא נסמכה רק על שלוש השיחות שנתקבלו במסגרת חקירת רשות המיסים". מדובר בחשד "שנסמך גם על ראיות נסיבתיות בלתי תלויות, אשר היו גלויות להגנה, וביניהן השתלבות התנהלותן של העדות והתבטאויותיהן בעניין הפניה לשולה זקן, כשחשד זה התחזק לנוכח השיחות שנקלטו בחקירת רשות המיסים. כל זאת - לא רק מבחינת תוכנן של השיחות, אלא בהתחשב בעיתוין".
כלי ישיר ואמין בסיום הדברים נכתב כי האזנות סתר, הגם שהן עלולות לפגוע בזכויות מואזנים, הן כלי "ישיר אמין לייצור המציאות על-פי שיחות אותנטיות שקיימו המואזנים". כמו כן "תכליתה של חקירה פלילית היא ברור האמת. פעמים, משמתעורר חשד לביצוע עבירה פלילית, מוסמכת - בדרך כלל אף מחויבת - מערכת האכיפה לנקוט פעולות חקירה שונות שמטרתן לברר את החשד - לבססו או להפריכו. העובדה שבדיעבד הוסר החשד, אסור לה כי תשמש כלי ניגוח נגד רשויות החוק".
