אחוז הנשירה בין כיתה י"א לי"ב בקרב הבדואים הינו הגבוה ביותר בארץ (40%). רק כרבע ממסיימי התיכון זכאים לתעודת בגרות (לעומת כמחצית מקרב היהודים, א.ב.), ורק שמינית מזכאי תעודת הבגרות עומדים בדרישות הסף לקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. כך עולה מנתוני "העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות בנגב".
היעדר תקציבים, תשתיות והשקעה בכוח אדם הביאו לכך שעד שנת 1995 הייתה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בוגרת בדואית אחת בלבד. אך בשנים האחרונות מסתמן שינוי ניכר. מספר הנשים הבדואיות בוגרות המוסדות להשכלה גבוהה בשנים 2005-1998 הגיע ליותר מ-500. כאשר באוניברסיטת בן-גוריון לבדה הצטרפו לבוגרות האוניברסיטה עוד 120 נשים בדואיות.
אחד הגורמים לשינוי הוא "העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות בנגב". העמותה פועלת להרחבת הנגישות של נשים בדואיות להשכלה גבוהה ולהגדלת סיכויי הצלחתן באמצעות התערבות החל משלב חטיבת הביניים ועד הלימודים באוניברסיטה. על "פעילותם הברוכה בשירות החברה והקהילה במטרה לקדם נשים במגזר הלא-יהודי" החליט חבר הנאמנים של קרן פרס יושב-ראש הכנסת להעניק לה את פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים לשנת תשס"ז.
מאז החלה העמותה לפעול, חולקו יותר מ-400 מלגות לסטודנטיות בדואיות, חלקן כבר סיימו את לימודיהן, וחלקן המשיכו בלימודיהן לתארים מתקדמים. לדברי רולא אלעטאונה, מנכ"ל העמותה: "הזכייה בפרס מרגשת מאד עבור כולנו. כולנו עובדים מתוך מסירות ואמונה בזכותן של הנשים לרכוש השכלה ובכוחה של ההשכלה לשנות את חייהן ואת חיי הקהילה הבדואית כולה. מבחינתי, קבלת הפרס היא הוקרה והכרה במפעלנו ובחשיבותו לא רק עבור נשים הבדואיות, אלא לקידום חברה צודקת יותר בישראל".