שר האוצר רוני בר-און ושר החקלאות שלום שמחון סיכמו (ה', 28.02.08) על מתווה של תמיכה בחקלאים שעסקיהם נפגעו מנזקי הקרה בחודש ינואר 2008. המתווה נועד לספק "מענה הולם" לנפגעים, בנוסף לכספי הביטוח שלהם הם זכאים - בין אם באמצעות תמיכה ישירה ובין אם באמצעות מתן אשראי בתנאים מועדפים.
נזקי הקרה נאמדים בכ-540 מיליון שקל, שהוא הסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לחקלאים מבוטחים ולחקלאים שאינם מבוטחים. אומדן הנזק חושב על-פי עלויות הייצור. מתוך הסכום הכולל, תעניק הקרן לנזקי טבע פיצוי המוערך בכ-325 מיליון שקל. מלבד זאת, הקצתה הממשלה עתה 115 מיליון שקל לשם מתן תמיכות לחקלאים, כאשר החקלאים המבוטחים יקבלו סיוע בשיעור של עד 20% מהנזק שנגרם להם, ואלה שלא ביטחו את עצמם ועסקיהם יקבלו סיוע בשיעור של עד 10%.
בנוסף, החליטו שר האוצר ושר החקלאות כי תוקם קרן אשראי, בשיתוף המיגזר העסקי, שתעניק הלוואות בתנאים מועדפים לחקלאים שנפגעו בעקבות הקרה. לשם כך הוקצו 35 מיליון שקל מתקציב המדינה. בר-און אמר כי המתווה המוצע נועד לתמוך בחקלאים ולסייע להם לקדם את פעילותם היצרנית. שמחון אמר, כי "מדובר בהישג אדיר עבור החקלאים, שכן ניתן פתרון לכל חקלאי - בדרך כזו או אחרת. שר האוצר ראוי לכל שבח על הרגישות וההיענות שגילה כלפי החקלאים - שאיבדו את עולמם ופרנסתם בין-לילה".
התאחדות חקלאי ישראל הגיבה לפיצוי, וטענה כי היא תובעת מהממשלה לבטל את האפליה לרעה של החקלאים שלא בוטחו בפיצוי נזקי הקרה. מזכ"ל ההתאחדות, יוסטה בלייר, אומר כי החקלאים שלא עשו ביטוח נענשו בהיעדר פיצוי מחברת הביטוח – והממשלה לא צריכה להענישם שוב.
"ממשלת ישראל והשרים ראויים לכל שבח על התגייסותם המהירה לאישור סיוע חירום לחקלאים על נזקי הקרה העצומים, כי אירועי הקרה בחודש ינואר היו חריגים מאוד באופיים - ולכן הטיפול החריג של הממשלה בהחלט במקומו". הפיצוי לחקלאים יהיה מורכב משני מרכיבים: פיצוי מחברת הביטוח בהתאם לפוליסה עליה חתום החקלאי והפיצוי המשלים של הממשלה.
בלייר אמר ששרי האוצר והחקלאות שגו בהחלטתם להפלות לרעה את החקלאים הלא מבוטחים. "חקלאים אלו נענשים כבר פעם אחת בכך שלא ייהנו מכספי הביטוח כמו חבריהם אולם בכל הקשור לסיוע מכספי ציבור אין שום סיבה מוסרית, כלכלית או ציבורית לפגוע בהם פעם שנייה. מדובר באזרחי ישראל שווי זכויות וחובות".
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אמר שהיעדר הביטוח מאפיין השנה בעיקר מגדלי פרחים - וזאת בשל החלטת משרד החקלאות לפרק את המערכת האירגונית שלהם במסגרת ענף הפרחים במועצת הצמחים, שביצע את הביטוח בצורה מרוכזת. רבים מהמגדלים לא הפנימו לדבריו את הצורך לבצע את הביטוח בצורה עצמאית.
