51 תושבי מושב כפר ורבורג הגישו לבית משפט המחוזי בפתח תקוה תביעה להכיר בהם כבעלי אדמות המושב. התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין גד טיכו, דורון טאובמן וחגי טימנס ממשרד כספי ושות'. כפר ורבורג חבר בעמותת אדמתי, המאגדת 145 קיבוצים ומושבים ותיקים הנאבקים על זכויותיהם בקרקע. לתוצאות התביעה עשויות להיות השלכות על מושבים וקיבוצים שמצבם המשפטי דומה.
תושבי המושב טוענים כי בעת שהוקם המושב, בשנים 1941-1939, נמכרו להם האדמות במחיר מלא מהחברה המיישבת אמיק"א. על-פי חוזי המכר ומסמכים רבים אחרים, שצורפו לתביעה, עולה כי חוזי הקנייה העניקו לרוכשים בעלות מלאה על אדמות המושב, בכפוף להתחייבות לשלם את מלוא מחירה ולכך שהחברים יתיישבו במקום ויעבדו את הקרקע.
למרות זאת, ושלא בידיעתם, לא נרשמו אדמותיהם בטאבו על שמם, בגלל צרוף נסיבות היסטוריות: תקנות ה"ספר הלבן" של המנדט הבריטי שאסרו העברת אדמות ליהודים באזור המושב באותה עת והימצאות ספרי הטאבו בעיר עזה, שעקב המצב הביטחוני באותם שנים לא היה אפשר להגיע אליה באופן אישי להשלמת הרישום, כפי שהתחייבו בחוזה.
אמונה במוסדות לאחר הקמת המדינה נותרו כל ספרי הטאבו ברשות ממשלת מצרים ורק עם כיבוש סיני, שנים רבות לאחר מכן הושבו לישראל. כאשר הושבו ספרי הטאבו למדינה לאחר עשרות שנים, איש כבר לא זכר לבדוק את הזכויות הממשיות של חקלאי המושב.
פיטו בריקמן, תושב כפר ורבורג וחבר הנהלת אדמתי, אומר כי מייסדי המושב לא טרחו לממש את זכותם לרשום את הקרקע על שמם מאחר שכחקלאים ציונים האמינו שהמערכת והמוסדות לא יבגדו בהם. הם לא דמיינו בחלומותיהם השחורים שיום יבוא ובניהם יקראו בעיתון שהם שודדים קרקעות ממדינת ישראל.