עיתונאי הארץ, אהוד אשֵׁרי, הלך לעולמו (יום ב', 3.3.08) לאחר מחלת סרטן קשה בה חלה. בן 56 היה במותו. אשרי נפטר בכפר סבא ויובא למנוחות בשעה 13:30 בבית העלמין "ירקון".
אשרי, יליד ירושלים, בוגר הגימנסיה העברית בירושלים. שירת בצה"ל, בחטיבת גולני (1972-1969). בעל תואר ראשון ושני בסוציולוגיה ותקשורת המונים, האוניברסיטה העברית בירושלים. בעל תואר שני בחוג לקומוניקציה (בהצטיינות), האוניברסיטה העברית בירושלים (1981), ותואר שני בסוציולוגיה, אוניברסיטת קליפורניה (זכה במילגת לימודים), סן דייגו, ארה"ב (1983-1981). גרוש, אב לשלושה.
ב-1975 החל את דרכו המקצועית בתפקיד עורך עיתון הסטודנטים - פי האתון. כשנה לאחר מכן, החל לשמש עורך חדשות בקול ישראל - תחילה במחלקת השידורים לחו"ל, ובהמשך בחטיבת החדשות. עבר קורס כתבים ושדרי רדיו במרכז ההדרכה של רשות השידור, ומאוחר יותר גם קורס כתבי ספורט בטלוויזיה הישראלית (1978-1977).
ב-1983, עם שובו לארץ מארה"ב, חזר לירושלים, ולאחר תקופה קצרה של כתיבה בשבועון כותרת ראשית, מונה לתפקיד סגן עורך בשבועון כל העיר - שבועון ירושלמי מקבוצת רשת שוקן. ב-1984 מונה לעורך כל העיר. ב-1988 מונה לעורך המוסף השבועי של העיתון חדשות, ושימש בתפקיד זה עד לסגירת העיתון ב-1993. לאחר מכן, עבר לתפקיד עריכה בכיר בעיתון העיר (מקבוצת שוקן), ובמסגרתו ערך את מדור התקשורת ואת חלקו המגזיני של השבועון.
ב-1995 עבר לעיתון הארץ (מקבוצת שוקן) ומונה לפרשן העיתון לענייני תקשורת. במסגרת זו, סיקר וניתח את התהליכים המקצועיים, החוקתיים והכלכליים שעברו על העיתונות הישראלית. ב-1996 פרסם את ספרו - זה ייגמר בבכי, שיצא לאור בהוצאת שוקן (רומן מתח העוסק במתרחש במערכת עיתון יומי. הספר נרשם 18 שבועות ברשימת רבי-המכר). בשנה זו החל לשמש כחבר מערכת הארץ. באוגוסט 1997 מונה אשרי לעורך המוסף השבועי של עיתון הארץ.
- זה ייגמר בבכי (ירושלים : כתר, 1996)
- בילי בלום אוהבת ככה (ירושלים : כתר, 1998)
- משחק האמת והשקר (ירושלים : כתר, 2000)
- נפש אחות (ירושלים : כתר, 2001) <עריכה, יגאל שוורץ>
- לראות בחושך (ירושלים : כתר, 2004)
