בית המשפט לתעבורה הורה (יום א', 2.3.08) להתחיל באופן מיידי בניסוי נרחב שייקבע סופית את אמינותו של מכשיר הינשוף המודד שכרות. השופט אברהם טננבוים קבע כי הניסוי ייערך תחת פיקוח צמוד של בית המשפט ואף קבע את המתווה לניסוי, הכולל בדיקה השוואתית בין תוצאות נשיפה לתוצאות בדיקת דם. השופט קבע כי לצורך עריכת הניסוי יצוותו פרמדיקים לניידות משטרה ויערכו את בדיקות הדם.
הסניגורים: המכשיר מזייף החלטת בית המשפט ניתנה במסגרת תביעה שהגישו קבוצה של סניגורים באמצעות בא כוחם עו"ד יהונתן שניאור בטענה כי הינשוף "מזייף", אינו נותן מידה אמיתית וגורם לעיוות דין. הם ביקשו כאמור כי בית המשפט יורה על עריכת ניסוי שייקבע באופן סופי את אמינות המכשיר.
עמדת המשטרה היתה כי ניתן לערוך את הניסוי באמצעות בדיקת תערובות גז בריכוזים שונים, אך עמדה זו נדחתה. השופט קבע כי יש לערוך ניסוי נרחב הכולל בדיקה "בשטח" אמיתית, קרי נשיפה ולקיחת דגימות דם מנהגים ועריכת בדיקה השוואתית בין תוצאות בדיקת הדם ותוצאות הנשיפה. השופט גם קבע כי על הניסוי יופקד המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הפרופ' דוד שנער וכן כי הניסוי ייערך על-ידי חוקרים מטעמו בהדרכתו ובפיקוחו. "לכל דבר וענין יהווה המומחה ידו הארוכה של בית המשפט לצורך הניסוי". עוד הציע השופט כי הניסוי ייערך על מדגם גדול ככל האפשר בפריסה גיאוגרפית רחבה ובשעות שונות.
הניסוי יקבע האם בדיקת הנשיפה של משטרת ישראל "בצורה בה היא נעשית כיום, מפיקה תוצאות זהות או נמוכות מהתוצאות המתקבלות בבדיקה ישירה של ריכוז האלכוהול בדם. "היחס המקובל בין ריכוז האלכוהול באויר הנשוף וריכוז האלכוהול בדם הוא 2100:1, אך יחס זה הוא לטובת הנהג שכן הממוצע הסטטיסטי קרוב יותר ל-2300. ברוב המקרים בדיקת הדם (יחסית למידה הקבועה בחוק) תהיה גבוהה יותר מבדיקת הנשיפה. במיעוט מהמקרים ייתכן ובדיקת הנשיפה תהיה גבוהה יותר (יחסית למידה הקבועה בחוק). בכל מקרה, צריך להיות מתאם סטטיסטי גבוה, ורמה נמוכה של תוצאות שווא (false positives), הכל בהתאם לידוע בספרות".
פרמדיק לכל מפעיל ינשוף הניסוי ייערך "על-פי העקרונות המקובלים בעולם לניסויים מדעיים, ועל-פי שיקול דעתה המקצועי (של הרשות ר.א.). שיקול דעתה יקבע את גודל המדגם, פיזורו, דרך איסוף הנתונים ודרך ניתוחם, וכן הלאה". השופט קבע עוד כי "הרשות לא תקבל הוראות/הנחיות מהצדדים ולא תהיה עמם בקשר לא הכרחי, אלא לצורך ביצוע הניסוי בלבד". המגמה לדבריו, "לבחון את תוקף המדידות כפי שהן מתבצעות על-ידי המשטרה היום בשטח ממש. לצורך כך, יוצמד פראמדיק למפעיל הינשוף (ברכב או בתחנת המשטרה) ויוצע לכל נבדק הנדרש לבדיקת נשיפה להיבדק גם בדיקת דם (בהסכמתו כמובן). בדיקת הדם תהיה מיידית לאחר בדיקת הנשיפה, ויאמר לנבדק כי מספיק שאחת הבדיקות תהיה מתחת למידה הקבועה בחוק על-מנת שלא יועמד לדין.
המשטרה תמסור במקום (ואם יהיה צורך, לאחר מכן) לעורכי הניסוי את כל הנתונים שיתבקשו. המשטרה תשתף פעולה עם עורכי הניסוי ותפעל בהתאם להנחיותיהם. בכל מקרה של שאלה ו/או בעיה, תפנה המשטרה מיידית לבית המשפט לקבלת הנחיות. במידה ועקב ניתוח התוצאות יבקשו החוקרים לבדוק מכשיר ינשוף כלשהו, או לחקור לעומק בדיקת נשיפה שתוצאותיה בעייתיות, תסייע להם המשטרה ככל שניתן".
על עורכי הניסוי לשמור על פרטיות הנבדקים, קבע השופט. הוא אסר על שימוש בתוצאות הניסוי מבלי לקבל לכך מראש, אישור מבית המשפט. כמו כן קבע כי חוות הדעת שתוגש לבית המשפט על-ידי החוקרים בסיום הניסוי תעמוד בכל אמות המידה המקובלות למחקרים מדעיים. טננבוים הורה לחוקרים לעדכן אותו בכל שבועיים על מצב והתקדמות הניסוי. לאור התנגדותה של המשטרה לאופן הניסוי הבהיר השופט למשטרה כי "אם עורכי הניסוי יודיעו כי אין שיתוף פעולה מצד המשטרה, לא יהיה מנוס מהסקת מסקנות בהתאם נגד המכשיר".
השופט קבע תזכורת לצדדים ליום 26.5.08 בשעה 12.00 לדון בתוצאות שיצטברו.
