"ראיתי אותו מתנדנד וקפצתי מהגג"

הרב יצחק דדון, שירה בגבורה במחבל שביצע את הטבח בירושלים, סיפר כי בשעה שהחלו היריות שהה בבית המדרש שמעל הספריה ואיתו כחמישים תלמידים. "שמענו צרורות ארוכים. לא ידענו מאיפה זה מגיע, וחשבנו שזה מבחוץ. לא תיארנו לעצמנו שזה מגיע מהספריה. התלמידים החלו להתפנות מבית המדרש דרך דלת צדדית. לי היה נשק אישי ויצאתי מהחלונות. "עליתי על הגג הפונה לספריה ודרכתי את הנשק. חיכיתי למחבל כשהנשק דרוך ושמעתי את הצרורות נמשכים. ואז המחבל יצא החוצה מהספריה והתחיל 'לרסס' לכיוון הפנימיה לכיוון תלמידים שיצאו למרפסות והוא כנראה הבחין בהם. הסטתי את הראש שלא יראה אותי, ואז הוא נעלם לכמה שניות. "ברגע הזה הגיע דוד שפירא עם נשק אם-16 ופנה לכיוון הספריה. הוא ראה אותי ושאל איפה המחבל. לא ידענו אם הוא חזר לספריה או פנה לבית המדרש. דוד פנה לכיוון בית המדרש ולא ראה אותו. ואז ראיתי את המחבל דרך דלת הזכוכית, ויריתי לו שני כדורים בראש. ראיתי אותו מתנדנד וקפצתי מהגג. דוד הצטרף וירה לו בבטן. ירינו עליו כל מה שהיה לנו".

"פרס נתן את הנשק למחבל"

הרב דדון המשיך וסיפר כי בניגוד לפרסומים, המחבל לא התחפש לבן ישיבה, אלא לבש ג'ינס משופשף, מעיל אפודה. הוא אמר כי המחבל נשא נשק מסוג קלאצ'ניקוב "אותו סיפקה לו ממשלת ישראל ונשיאנו הנכבד שמעון פרס". לדבריו, המחבל היה גבוה ומלא עם שיער קצוץ וכלל לא נראה כמחבל. "חיפשנו אולי יש עוד מחבל". כעשר דקות קודם לפיגוע, יצא דדון מן הספריה ועלה לבית המדרש. הוא סיפר כי כשיצא מהספריה היו שם 20-15 בחורים וכמה צעירים חרדיים. הוא הלין על כך שהמשטרה הגיעה באיחור, רק כעבור 5-4 דקות, כולל כוחות של יחידות מיוחדות. כוח מד"א הגיע מעט אחר כך, ועוכב בשל פקקים ברחוב. בעבר היה בכניסה לישיבת מרכז הרב שומר לילה, אך לנוכח הרגיעה הורד השומר בכניסה, כמו בכניסות אחרות למסעדות בעיר ירושלים.