לפעמים אני מודה לאלוהי המכשיר הקטן הזה בסלון שמזמן לי פנינות לא צפויות וכך אני מוצא את עצמי חוזר למקורות ונזכר כמה טלוויזיה טובה יכולה לספק בידור במיטבו למשך חמישים דקות.
הסדרה החדשה מבית חברת FX "הנובוריצ'ים" (החלה ביום חמישי, ה- 6 במרס, ערוץ יס סטארס 2 בשעה- 22:25) היא סדרת טלוויזיה מרתקת ומקורית. היא אינה קלה לעיכול אבל לאט ובטוח מתרגלים אליה ואפשר בקלות להתמכר אליה.
בני משפחת מאלוי שייכים לאנשים "השקופים" של ארצות הברית. משפחתם המורחבת וחבריהם גרים באוהלים בשולי העיר או ישנים בתוך טריילרים (אם לא נהיה עדינים אפשר גם להגיד בקול את הביטוי "וויט טראש"). הם הצוענים הלבנים של התקופה המודרנית וכדרכם של צוענים הם נודדים ומרמים את כל מי שנקרה בדרכם (הם מכנים את האמריקני הממוצע "באפר" שזה משהו דומה לפראייר או פתי או סתם חנון).
אותם בני המעמד הנמוך לא זוכים להתייחסות ראויה ורצינית מדי בטלוויזיה ובקולנוע האמריקנים - או שהם מוצגים באור מגוחך או שהם קניבלים רצחנים שרק מחכים לאיזה עירוני מסכן שייקלע בטעות לטריטוריה שלהם ("גברים במלכודת" למשל).
בסדרה אנחנו זוכים להכיר את האנשים שמאחורי הרמאות והקללות וחוסר ההיגיינה. אב המשפחה הוא ויין, שמתייחס לגניבה כאל אומנות ומדבר על תחושותיו ועל משברים קיומיים שהוא חווה מדי פעם. אשתו דליה יוצאת ונכנסת לבתי כלא, היא נרקומנית לחוצה ונוהגת להשליך דברים כשהיא מתעצבנת. לזוג ההורים החמוד הזה יש שלושה תכשיטים בתור ילדים: קאל הבכור שמתנהג כמו הילבילי ממוצע, דידי שמשתמשת ביופייה כדי לבלבל גברים וסאם הבן הצעיר שעוד לא החליט אם הוא יהיה גבר או אישה שיגדל.
מכיוון שלאף אמריקני שפוי אין ממש כוח לצפות במשפחה המתוקה הזו מתבוססת באשפתות גורלה במשך סידרה שלמה, התסריט של הפיילוט מביא את המשפחה לשכונה עשירה אי שם בלואיזיאנה ושם הם יאלצו להתמודד עם עשירי המקום שגם להם מתברר לא חסרות מוזרויות. המשפחה מחליטה לחיות את החלום האמריקני בדרכה המיוחדת - היא פשוט תגנוב אותו! (כי למשפחת מלוי אין בושה) וכל עוד לא יבינו השכנים שהם בעצם לא משפחת ריצ' (מכאן שם הסדרה באנגלית) - השמחה תשרה במעונם של העשירים החדשים מיערות לואיזיאנה.
אדי איזרד ("אושן 12" "הסופר אקסית שלי") קומיקאי ושחקן מוערך (וטרנסויסט ידוע לעת מצוא) הוא אב המשפחה ובעצם הוא מחזיק את הסדרה על כתפיו הצנומות עם יכולותיו הדרמתיות והקומיות. למיני דרייבר המעצבנת ("וויל האנטינג") קרה דבר מרתק בסדרה - היא ממש מצליחה לשחק את האם הנרקומנית בצורה משכנעת ורק בזכות הצמד איזארד ודרייבר שווה לראות את עלילות המשפחה.
המבט הציני של הוליווד על שכונות המגורים הסגורות של האמריקני העשיר והפלצן הופיע כבר בלא מעט סרטים וסדרות (אני ממליץ בחום על הפרק ב"תיקים באפילה" כשמאלדר וסקאלי מתחזים לזוג נשוי בקהילה שכזו). גם כאן יש את כל השכנים מהגיהינום ובמיוחד (תופים בבקשה) את גרג הנרי - בתפקיד איש עסקים מחוק לגמרי - הנרי הוא שחקן שעובד בטלוויזיה האמריקנית למעלה משלושים שנה והתחיל את דרכו ב"עני ועשיר".
המונח "נובוריש'" כוונתו לאנשים שהתעשרו לאחרונה ולא באו ממשפחות עם מסורת, זהו מונח בעל משמעות שלילית. משפחת מלוי היא דוגמה קיצונית וסרקסטית למתעשרים החדשים והפעם גם המתרגמים הישראלים קלעו בול.
הסדרה, שלפעמים נדמה שרוחו של דיוויד לינץ' שורה עליה, אינה קלילה והיא נעה בין קומדיה לעצב ולדרמה מורטת עצבים. צריך סבלנות כדי לעכל אותה אבל זה משתלם.
את פרק הפיילוט המופתי ביים קרל פרנקלין הנפלא שכל מי שמכיר את יצירותיו יודע לאיזה רמות של יצירה האיש מגיע. לי לקח איזה יומיים להתאושש מסרטו "צעד מוטעה" אי שם לפני כמה שנים.
לסיכום: לא לוותר על "הנובורישים" ולשמור טוב טוב את כלי הכסף כשאתם מכניסים אותם לביתכם.