סיגלית פרפרה הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע בעקבות החלטת ועדת ערר לפי חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (תיקוני חקיקה) התשס"ד שלא לקבל את ערעורה לשלילת גמלת הכנסה בחודש ספטמבר 2006 בשל היעדרות בלתי מוצדקת מתוכנית ויסקונסין.
תוכנית מהל"ב (מהבטחת הכנסה להכנסה בטוחה) מוכרת בציבור כתוכנית ויסקונסין ומעניקה למקבלי גמלת הבטחה סיוע אישי במטרה לשלבם במעגל העבודה לאורך זמן. השתתפות בתוכנית מחייבת נוכחות של 30 שעות שבועיות במרכז התעסוקה והשתתפות בסדנאות לימוד והכשרות מקצועיות. משתתף שמגלה חוסר נכונות ומחסיר שעות מאבד את הגמלה.
מכתב התביעה שהגישה פרפרה נגד מדינת ישראל - תוכנית מהל"ב עלה שבחרה להיעדר מהתוכנית בימים: 3.9.06 ו-11.9.06 המותרים לה על-פי חוק והמחלוקת בין הצדדים התייחסה לימים: 21.9.06, 27.9.06 ו- 28.9.06. לדבריה, ביום 21.9.06 איחרה להכשרה משום שהיתה בוועדת ערער לצורך הגשת מסמכים. "כעבור חמישה ימים הודיעה לי מתכננת היעדים שבכוונתה להעביר דוח שישלול את גמלתי לחודש ספטמבר ואיני צריכה להמשיך ולהתייצב בחודש זה. על כן לא התייצבתי גם בימים 27.9.06 ו-28.9.06". פרפרה ביקשה לקבל את התביעה והדגישה שגמלתה נשללה שלא בצדק.
ועדת הערער קבעה שהעובדה שפרפה הופיעה בפניה ביום 21.9.06 אינה מצדיקה איחור להכשרה ובאפשרותה להגיש מסמכים שלא בימי התוכנית. כמו כן שהיעדרותה בסוף החודש לא היו מוצדקת ואין לקבל את הטענה שמתכננת היעדים "שחררה" אותה מהמשך השתתפות בתוכנית. מתכננת היעדים הודיעה לוועדה שלא שחררה את פרפרה מהמשך התייצבות והשאירה זאת לשיקול דעתה. "במחלוקת עובדתית זו נאמנה עלינו גרסת מתכננת היעדים", קבעה הוועדה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר דחה השופט מיכאל שפיצר, את התביעה וקבע שפרפרה לא היתה רשאית להיעדר מהתוכנית לאחר שניצלה את היומיים המותרים להיעדרות. "די ביום 21.9.06 מועד בו איחרה המערערת להכשרה כדי לשלול את זכאותה לחודש זה שכן כבר ניצלה קודם לכן את ימים 3.9.06 ו-11.9.06. צודקת הוועדה כי אין בפנייתה של המערערת באותו יום לוועדת ערער כדי להצדיק איחור להכשרה המקצועית, כך שלמעשה משקובעים אנו כי יש לראות יום זה כיום היעדרות בלתי מוצדק הרי שכבר במועד זה אין התובעת זכאית לגמלתה בגין חודש זה".
השופט הדגיש שוועדת הערר שמעה את פרפרה ואת מתכננת היעדים והעדיפה את עמדתה של האחרונה. "דברים אלו מתיישבים עם ההיגיון, ומשמעם בעיני הוא שכל שנאמר למערערת הוא שזה כבר לא ישנה את המצב אם תתייצב או לא תתייצב ביומיים האחרונים של החודש, והמערערת בחרה לעשות דין לעצמה ולא להתייצב ביומיים אלה". הערעור נדחה ללא צו להוצאות.