פרקליטות המדינה הגישה (יום א', 9.3.08) לבית המשפט העליון את תשובת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדבר הבקשה לקיום דיון נוסף בעניין עיסקת הטיעון בפרשת קצב. בתשובתו טוען היועמ"ש כי אין כל הצדקה לקיום דיון נוסף בבג"צ, בעניין זה.
"היועץ המשפטי לממשלה סבור, כאמור, כי דינה של העתירה לקיום דיון נוסף בפסק הדין להדחות לגופה. כמו כן סבור היועץ המשפטי כי אף דינה של הבקשה לצו ביניים להידחות. המדינה חולקת על ניתוח העותרות את תוצאות פסק הדין ומשמעויותיו בכלל, ולעניין הסדר הטיעון בפרט. שלא כנטען בבקשה לדיון נוסף, פסק הדין לא ניתן על חודו של קול, ובוודאי שלא נסב על סוגיה משפטית אחת בלבד, סוגיית "ליבת המעשים העברייניים", בה מנסים העותרים למקד את טענתם", לשון תשובת הפרקליטות.
תשובת מזוז ניתנה בעקבות עתירות שהגישו בנושא התנועה למען איכות השלטון בישראל, שדולת הנשים בישראל, עמותת קולך, איגוד מרכזי הסיוע לנשים, ארגון ויצ"ו וארגון נעמ"ת. בעתירותיהם ביקשו הארגונים המוזכרים לקיים דיון נוסף בפסק הדין בפני הרכב מורחב של 11 שופטים, הגם שפסק הדין המקורי עצמו ניתן בהרכב מורחב של חמישה שופטים, הרכב שאינו שכיח כשלעצמו.
"לטעמן של המבקשות, נקבעה בפסק הדין על-ידי שופטי הרוב הלכה המצדיקה דיון נוסף בפני הרכב מורחב, מכוח העילות הקבועות בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט וזאת בשל חשיבותה המיוחדת, כמו גם חדשנותה והקשיים שהיא מעוררת", נכתב בתשובת הפרקליטות לבית המשפט. "לפי הטענה, ההלכה החדשה שנקבעה בדעת הרוב היא, כי אף במקום בו סבורה התביעה כי קיימות ראיות העומדות ברף הנדרש להעמדה לדין ("סיכוי סביר להרשעה"), רשאית היא לערוך הסדר טיעון על עבירות קלות יותר בהתחשב במידת הוודאות של ההרשעה. בכך, לטענת המבקשות, סטו שופטי הרוב מהלכה קודמת ב"סוגיית ליבת המעשים הפליליים".
מזוז טוען עוד, כי "הניסיון של המבקשות לתאר בבקשתן קביעתה של הלכה חדשה בדעת הרוב לעניין סבירות הסדר הטיעון הנדון, הוא ניסיון מלאכותי ומשולל יסוד". נטען, כי "עיון בפסק הדין מעלה בבירור, כי התפלגות הדעות בין שופטי הרוב לשופטי המיעוט לעניין סבירות הסדר הטיעון היא מקרה מובהק של מחלוקת באשר ליישומה של הלכה קיימת, ידועה ומבוססת היטב, באשר לגדרי ההתערבות של בית המשפט הנכבד בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה".
לטענת הפרקליטות, כל שופטי ההרכב שדן בעניין עיסקת הטיעון של הנשיא לשעבר קצב קבעו כי השיקולים שהינחו את היועץ המשפטי לעניין עריכת הסדר הטיעון - לרבות ובעיקר השיקול הנוגע לקשיים הראייתיים - הם שיקולים לגיטימיים, והמחלוקת בין שופטי הרוב לשופטי המיעוט התמקדה בשאלת סבירות שיקול הדעת שהופעל במקרה הקונקרטי בגיבוש תוכנו של הסדר הטיעון.
עוד ציינו אנשי הפרקליטות בתשובתם, כי אף באשר לסוגיית "ליבת המעשים העברייניים" אין כל מחלוקת בין שופטי הרוב לשופטי המיעוט בעניין שבהלכה. "המחלוקת, גם כאן, היא באשר ליישומה של הלכה זו בענייננו".