"לאורך השנים היתה לדרגים ביטחוניים, ובמיוחד צבאיים בכירים, השפעת-יתר בהחלטות מדיניות וביטחוניות. ואולם, במלחמת לבנון השנייה הגיע המצב הזה לקיצוניות", כך אומר (יום ב', 10.3.08) חבר ועדת וינוגרד, פרופסור יחזקאל דרור. לדבריו, אומנם עליונות הדרג המדיני נשמרה בקפדנות, ובמספר סוגיות חשובות אף נדחו המלצות צה"ל, אך בסך-הכול הצבא קבע למעשה את מהלך המערכה.
פרופ' דרור, שישתתף מחר בכינוס של הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית מציין כי אסור שמצב זה יימשך. "אמנם התחילו כמה תהליכי שיפור", הוא אומר, "אך אין בהם די. דרושה כמעט-מהפכה בכל הנוגע לתהליכי החלטה מדיניים-ביטחוניים".
"אני חושב שחובה על חברי ועדת וינוגרד, כאזרחים וכאנשי מקצוע, לפעול אישית ככל יכולתנו לתיקון הכשלים החמורים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה, שאינם אלא סימן מובהק לכשלים חמורים בכלל קביעת המדיניות המדינית-ביטחונית בישראל. מאמץ כזה דרוש במיוחד לאור החשש שלא מעטים מעוניינים להשכיח את הדוח. אני בכל אופן מתכונן לעשות כן כל עוד כוחי יעמוד לי, שכן מדובר בדיני נפשות, ועתידה ארוך-הטווח של מדינת ישראל", הדגיש.
בין היתר ממליץ דרור לנקוט מספר צעדים על-מנת לתקן את המצב המעוות. בין הצעדים המוצעים: הסכמה חוקתית על כך שהכרחי שראש-הממשלה או שר הביטחון יהיו בעלי ידע וניסיון מדיני-ביטחוני מעמיקים; בנייה מחדש של המועצה לביטחון לאומי כדי להבטיח לה את המעמד והמשאבים הדרושים; צמצום תפקיד ראש אמ"ן כמעריך לאומי להערכת סכנת מלחמה בלבד, והקמת יחידת הערכה לאומית בצמוד למועצה לביטחון לאומי; הקטנת מעמדם וצמצום תפקידיהם של המזכירים הצבאיים ליד ראש הממשלה; המשך שילוב משרד החוץ בהחלטות מדיניות-ביטחוניות, יחד עם חיזוק רב ביכולותיו בנידון; ולבסוף, שינוי רדיקאלי בהכשרה מקצועית ומסלולי קידום של אנשי מקצוע בהערכה ותכנון מדינית-ביטחוני, בממשל ובמוסדות ההשכלה הגבוהה.
