בימים אלה נולדת בארץ תוכנית חינוכית חדשה, שעשויה להצעיד את מערכת החינוך שלנו צעד גדול קדימה. התוכנית נהגתה על-ידי צוות של אנשי משרד החינוך, בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה, והיא מבוססת על תוכנית דומה, הנהוגה זה שנים במספר מדינות מתקדמות: הצמדת בתי-הספר התיכוניים, מבחינה מקצועית, אל בתי האולפנא האקדמיים.
לפי התוכנית, יפרשו הטכניון והאוניברסיטה בחיפה את חסותם החינוכית על-פני כל צפון הארץ; האוניברסיטה העברית בירושלים - על אזור ירושלים ויישובי הפרוזדור; אוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן - על מרכז הארץ; מכון ויצמן - על אזור הדרום; ואוניברסיטת באר-שבע - על הנגב.
לתוכנית יתרונות חשובים: במקרה של מחסור במורים, יוכלו הסטודנטים ללמד בבתי-הספר ולהרוויח לקיומם ולמימון לימודיהם. מורי התיכון, לעומתם, יוכלו לבצע עבודות-מחקר באוניברסיטאות, תוך כדי הלימודים, כדי להתקדם במקצועם, כדי לשפר את דימוי המורה-החוקר, וכדי למשוך כוחות מעולים נוספים, החסרים כל כך להוראה. מכך יצאו כולם נשכרים: בית-הספר, המורים, התלמידים וההורים.
יתרון חשוב נוסף לתוכנית: החידושים האחרונים - הן העיוניים והן המעשיים- יהיו, מיידית, נחלתם של תלמידי התיכון ובוגריו, דבר שיעלה את רמתם לדרגה הרצויה.
היזון הדדי בשלב מתקדם יותר יוכלו המצטיינים מבין תלמידי התיכון לסיים שתי שנות-לימוד אקדמי, עוד בהיותם בבית הספר התיכון - עובדה שהיא בעלת ערך מכריע, הן לתלמיד והן למדינה. כך יהיו כספי ההורים והמדינה מנוצלים בצורה היעילה ביותר.
לפי מסקנות הצוות עולה שבבתי הספר התיכוניים, ובמידה מסוימת גם באוניברסיטאות, מבוזבזת אנרגיה רבה. רוב התלמידים במוסדות-חינוך אלה משקיעים אלפי שעות בפתרון תרגילים פיקטיביים, שפתרונם אינו מביא תועלת לאיש. תחת זאת מוצע לקשור את בתי הספר התיכוניים ואת בתי האולפנא האקדמיים עם מוסדות ומפעלים, אשר יספקו להם שפע של בעיות לפתרון מן המציאות היומיומית שלהם.
לדעת הצוות ההוגה, צפויה מכך למדינה תועלת כפולה: ניצול אנרגיה שכלית מרובה ויצרנות גוברת והולכת של מערכות החינוך והידע.