בית המשפט העליון הפחית (יום ב', 10.3.08) מעונשם של מורשעי פרשת "לה-נסיונל", פרשת ההונאה הביטוחית במגזר הקיבוצי. עונשו של המנכ"ל לשעבר משה פרג הופחת משש שנים וחצי לחמש שנים בפועל. עונשו של האקטואר לשעבר של החברה מיכאל רוזנבלט הופחת מתשעה חודשי מאסר בפועל לשבעה חודשים. הפרשה נחשפה בגלובס לפני כ-15 שנים על-ידי העיתונאי יואב יצחק.
השופטים אדמונד לוי, מרים נאור ואסתר חיות נימקו את ההחלטה באכיפה חלקית שהופעלה בפרשה, קרי "היחלצות" מהעמדה לדין ובלא עונש של שותפים אחרים בפרשה. הכוונה, בין היתר, לשני סוכנים שהיו מעורבים אף הם בפרשה: דניאל ווינמן, ומי שכיהן כמנכ"ל חברת שמיר סוכנות לביטוח, מאיר שמיר.
המעורבים הנוספים בפרשה לא הועמדו לדין "מסיבות שאינן מניחות את הדעת", כתבו השופטים בהחלטה. השופטים מתחו ביקורת נוקבת על התביעה - שנמנעה מהעמדתם לדין של הנ"ל, ודחו את הנימוק לפיו ההכרח נבע מהצורך להשתמש באותן סוכנים כעדים נגד משה פרג. יחד עם זאת קבעו, כי מאחר ואין מדובר בשיקולים זרים מצד התביעה, הרי שאין להכריז על בטלות ההחלטה.
מדובר בפרשת הונאה כלכלית פלילית של עסקות ביטוח חיים פיקטיביות במגזר הקיבוצי. באמצעות ביטוחים אלו "נופחו" עסקי החברה ויצרו מצג שווא לגבי מצבה הכלכלי. על בסיס מצג זה גוייסו כספים בבורסה וממבוטחי משנה בחו"ל. השניים, המנכ"ל לשעבר פרג והאקטואר לשעבר רוזנבלט, הורשעו בשורה ארוכה של עבירות: רישום כוזב במסמכי תאגיד; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; ניסיון לקבל דבר בנסיבות מחמירות; הכללת פרט מטעה בדוחות שנמסרו לרשות לניירות ערך ולבורסה לניירות ערך; הכללת פרט מטעה בתשקיף ותרמית בקשר לניירות ערך.
על פרג נגזרו שש שנות מאסר בפועל ועל רוזנבלט נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל. על חברת לה-נסיונל הושת קנס בסך 2,300,000 שקלים. פרג הגיש ערעור באמצעות באי-כוחו עוה"ד וינרוט, בן-צור, וולנרמן ובקל, ורוזנבטל ערער באמצעות עו"ד רון וערמוני על הרשעתם וחומרת עונשם. בית המשפט העליון דחה את הערעור על ההרשעה אך הפחית מעונשיהם.
בהחלטה כתב השופט אדמונד לוי כי "במשך שנים אחדות ביצעו השניים רישום כוזב של עסקות תוך שהם משווים להן צביון שונה בתכלית מצביונן בפועל. למעשים אלה היו שותפים אחרים - הקיבוצים ובעלי התפקידים אשר ייצגו אותם במגעיהם עם החברה, וכן סוכני הביטוח אשר גרפו לכיסם סכומי עתק". עם זאת, "מטעמיה, בחרה המדינה להעמיד לדין את השניים בלבד".
ההסברים שניתנו לכך לדברי לוי לא הניחו את דעת השופטים. "אלמלא כן לא הייתי מוצא מקום להתערב בעונשים שהוטלו על המערערים שאינם חמורים יתר על המידה ותואמים בעיני את חומרת המעשים שבהם הורשעו".
השניים, לדבריו, הם "בעלי מקצוע מן המעלה הראשונה, הבקיאים בתחום הביטוח, ובידע זה הם השתמשו כדי לבנות מגדל אשר קרס, הואיל וגם להם היה ידוע כי בסיסו רעוע. מעשי המרמה שביצעו הטעו מבטחי משנה ומשקיעים בשוק ניירות הערך, פרטיים ומוסדיים. זו התנהגות שאין הדעת סובלת, במיוחד בתחום שהאמון במבטח הוא בסיס לקיומו של שוק הביטוח בכללו. חומרה מיוחדת נודעת לעובדה כי אין מדובר בכישלון חד-פעמי הנובע מחולשת הדעת של בן-אנוש או שגגה, אלא במעשים שקדמו להם מחשבה ותכנון מדוקדק ואשר נמשכו, כאמור, מספר שנים".
עם זאת, כאמור, "נוכח העובדה שהשותפים האחרים בפרשה נחלצו ממנה בלא העמדה לדין ובלא עונש מסיבות שאינן מניחות את הדעת, כאמור, אני סבור כי מטעם זה בלבד יש מקום להפחית במידת-מה מעונשי המאסר בפועל שהוטלו על השניים".
השופטים קבעו כי עונש המאסר שנגזר על פרג יופחת ויעמוד על חמש שנים והעונש שנגזר על לרוזנבלט יעמוד על שבעה חודשים.
השופטת חיות שהצטרפה להחלטת לוי הוסיפה כי ההחלטה להעמיד לדין את פרג ורוזנבלט בלבד, בין היתר כדי להבטיח את עדותם של הסוכנים כעדי מפתח מטעם התביעה, אינה מספקת מענה ממצה בהקשר זה "אך מכל מקום בוודאי שאין במקרה הנדון יסוד כלשהו לייחס למדינה שרירות או חלילה שיקול פסול בהחלטה שלא להעמיד לדין את הסוכנים או את המעורבים אחרים בפרשה. משכך אין באי העמדתם לדין של הסוכנים ושל אחרים בפרשה זו כדי לסייע לפרג, ככל שבשאלת ההרשעה עסקינן. לעומת זאת, יש בכך כדי להשפיע על מידת העונש שנגזר לפרג (וכן לרוזנבלט)".
