האם לאחר כ-40 שנות הפעלה מבצעית בחיל-האוויר של מטוסי התובלה הכבדה "הרקולס" - יקלוט המערך לראשונה מטוסים חדשים? לפי מקורות בחיל המצוטטים בגיליונו החדש של ביטאון חיל-האוויר התשובה היא חיובית. הביטאון, המקושר היטב במסדרונות מפקדת חיל-האוויר, גורס כי אף נמצא תקציב ראשוני להצטיידות המדוברת, וכי "הנושא אמור להיות מוצג לאישור המטה הכללי של צה"ל בחודשים הקרובים".
חיל-האוויר עשוי לרכוש עתה את מטוסי ההרקולס מהדגם C-130J המיוצר בקונצרן לוקהיד-מרטין האמריקני מאז 1996. המטוס הוא למעשה הרקולס חדש כמעט לגמרי: הוא מצויד בארבעה מנועי טורבו-מדחף מתוצרת רולס-רויס, המפתחים 29% הספק יותר ממנועי ההרקולס הקודמים, אך צורכים 15% פחות דלק. המנועים מסובבים 6 להבי מדחף העשויים מחומרים מרוכבים, ופעולתם מבוקרת דיגיטאלית. ל-C-130J תא טייסים מתקדם ביותר הכולל ארבעה צגים צבעוניים רב-תכליתיים ותצוגה עילית לשני הטייסים.
מוטת הכנף של המטוס כ-40 מטר, גובהו 11.7 מטר, והוא מיוצר בשני אורכים שונים: אורכו של המטוס "הקצר" כ-30 מטר, כמו בדגמים הקודמים, ואורכו של המטוס "הארוך" כ-34 מטר, עם כושר נשיאה של 21.7 טון. הטווח המירבי מגיע ליותר מ-6,850 קילומטר - ללא מיכלי דלק חיצוניים. בארה"ב מופעלים המטוסים בגרסאות תובלה, תידלוק אווירי ופיקוד מוטס. מפעילים אחרים בעולם: בריטניה, איטליה, אוסטרליה ודנמרק. הצי העולמי של מטוסי ה-C-130J צבר כבר יותר מ-340,000 שעות טיסה.
ב-2006 ציינו בחיל-האוויר 35 שנה לקליטת ההרקולס הראשון - מטוס תובלת הסער שהכניס ממד חדש ליכולת הפעולה של צה"ל בטווחים ארוכים. יכולת זו הוכחה פעמים רבות ברחבי המזרח-התיכון ואפריקה, כאשר הפעולות הידועות ביותר הן חילוץ בני-הערובה מאנטבה באוגנדה בשנת 1976, והעלאת פליטים יהודים מאתיופיה דרך סודאן בתחילת שנות השמונים. החיל הכניס לשירות 24 הרקולס (המכונים כאן קרנף) בשנים 1976-1971, שביניהם גם מטוסים שהותאמו לשמש כמיכליות לתידלוק אווירי. הרבה ממבצעי הקרנפים בצה"ל נותרו עלומים עד עצם היום הזה.