פרקליט המדינה משה לדור הגיש ערעור נגד החלטה שהורתה ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז למסור את השיקולים בהגשת כתבי אישום על העלבת עובד ציבור וגניזת תיקים. מדובר בהוראה של שופטת בית משפט לעניינים מנהליים מוסיה ארד שניתנה לבקשת עורך אתר מנהיגות יהודית אליצור סגל העומד לדין על העלבתו של הרב הצבאי הראשי בתקופת ההינתקות הרב וייס. בערעור לבית המשפט העליון מזהירים בפרקליטות כי היענות להחלטה תפגע ברפורמות במערכת המשפט. עוד נחשף בערעור, הולכת ומתרחבת תופעה של בעלי דין הטוענים להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית.
הפרקליטות הגישה (יום א', 16.3.08) באמצעות המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שוקי למברגר, והממונה על ענייני בג"צים בפרקליטות המדינה עו"ד דנה בריסקמן, ערעור על החלטה המורה למסור את השיקולים בדבר הגשת כתבי אישום בתיקי העלבת עובד ציבור וגניזתם. מדובר בתיקים עד לשנת 2000. ההוראה ניתנה במסגרת תיק העלבת עובד ציבור המתנהל נגד עורך אתר מנהיגות יהודית, אליצור סגל, הטוען להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית. לצורך ביסוס טענותיו ביקש סגל כי יימסרו לידיו כל התיקים על העלבת עובד ציבור משנת 2000 כולל אלו שנגנזו. שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים מוסיה ארד נענתה לבקשתו והורתה לפרקליטות למסור לסניגורו, בא-כוח "המרכז המדיני לישראל", עו"ד יצחק בם, מידע מכ-1,260 תיקים.
על החלטה זו הוגש ערעור, ובו נטען כי ההיענות לדרישה תעמיד את מערכת המשפט העמוסה דיה כבר היום, בפני עומס בלתי נסבל, דבר הסותר את המגמה כיום לייעל את הדיון המשפטי ומנוגדת לכל מהלך הרפורמות במערכת המשפט. אין המדובר במקרה יחיד בו מתבקש מן התביעה מידע מסוג זה, נטען, "לאחרונה הורה בית המשפט למדינה בכמה מקרים למסור מידע מפורט אודות החלטות הפרקליטות במאות תיקים שטופלו בלשכת המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים ועסקו בעבירות המשיקות לחופש הביטוי, כדי לאפשר לנאשמים לנסות לבסס טענה של הגנה מן הצדק. בעקבות מקרים אלה פנו מספר סניגורים לבית המשפט בבקשות להעברת מידע מפורט אודות תיקי משטרה ותיקי פרקליטות שאינם קשורים ללקוחותיהם - גם בתיקים שנפתחו בחשד לעבירות אחרות ובכמה תיקים אף נענתה בקשתם".
אם בתי המשפט יפסקו ברוח פסק דין זה של מוסיה ארד "בקשות מעין אלה ילכו ויתרבו...יוטל נטל כבד ביותר על התביעה. לפיכך נבקש לבחון נושא זה במבט רחב ולבחון את השלכות הרוחב המשמעותיות ביותר העלולות להיות לו". השלכות הרוחב כוללות מצב שבו בכל פעם שנאשם יודיע כי הוא שוקל לטעון טענת הגנה מן הצדק "יהיה מוטל על התביעה לספק לו את מלוא המידע הקיים בידיה בדבר העמדה לדין באותן עבירות בעבר, אף אם מדובר במאות או אלפי תיקים, שכן מידע זה לפי תפיסת בית המשפט 'חיוני' להגנת הנאשם ולפיכך על התביעה להשקיע משאבים ככל הנדרש על-מנת להעבירו לנאשם".
במקום שאנשי התביעה יעסקו בכתבי אישום ו"בהגנה על שלטון החוק והאינטרס הציבורי", הם יוסטו מהמשפט הפלילי ומאשמה או חפות אל "בחינה וניתוח של תיקים במקרים אחרים משנים קודמות וכל זאת כדי לנסות לאפשר לנאשם לבסס טענות של 'הגנה מן הצדק' או כל טענת אפלייה אחרת".
עוד טוענים בפרקליטות כי מציאות מוכרת היא שמשפטים "אינם מתנהלים מיום ליום ולעיתים קרובות הם נמשכים במשך שנים. עתה עם תפיסה זו המבקשת 'לצייד' נאשמים בארכיבי מערכת התביעה בישראל, על-מנת לאפשר להם למצות את זכויותיהם כדי לברר שמא הופלו לרעה, ואם תעסוק התביעה באיסוף החומר ובעיבודו ובעיקר בניהול התדיינויות מקדימות לקראת פרשת התביעה, לבטח יתארכו אף יותר המשפטים במדינה".
אימוץ "הדוקטורינה" העולה מפסק הדין תגרום ל"התארכות התהליכים המשפטיים הפליליים בישראל באופן ניכר מעבר למצב הקיים. בשעה שהביקורת הנפוצה ביותר אודות מערכת המשפט הינה התארכות ההליכים ספק אם ניתן להקל ראש בהשלכה זאת. יתר על כן בשעה שהמערכת המשפטית מבצעת רפורמות בנסיון לייעל את הדיון המשפטי, אין מקום לאמץ תפיסות ולנקוט מהלכים המובילים ליעד מנוגד".