נשיא בית המשפט העליון (בדימ.) פרופ' אהרן ברק אומר (יום ב', 17.3.08) כי על שופטיה של המדינה מוטל התפקיד החשוב של הגנת הדמוקרטיה. "זו בראש ובראשונה הגנה עליה מפני הטרור הפוקד אותה. זו גם הגנה עליה מפני שימוש באמצעים נגד טרור אשר אינם עולים בקנה אחד עם הדמוקרטיה", אמר.
הדברים נאמרו במהלך הרצאה "זכויות אדם וביטחון לאומי", אותה נשא במכון "משואה" ללימודי השואה. בדבריו התייחס לנושא הטרור המדינה הדמוקרטית והאיזונים שבהם פועלת מערכת המשפט בנושאים אלו.
הוא הדגיש כי השופטים נבחנים יום יום "בהגנתם על הדמוקרטיה, אך מבחנם העילאי הוא במצבי חירום. אם הם יכשלו בתפקידם להגן על הדמוקרטיה בימי לחימה וטרור, הם לא יוכלו למלא את תפקידם כראוי גם בימי שלום ושלווה".
המאבק בטרור לדבריו "אינו נעשה 'מחוץ' למשפט. הוא נערך 'בתוך' המשפט ובכלים שהשופט מעמיד למדינה דמוקרטית".
כמו כן, "טרור אינו מצדיק את זניחתן של הנורמות המשפטיות המקובלות. בכך אנו נבדלים מהטרוריסטים עצמם. אלה פועלים נגד המשפט, ותוך הפרתו ורמיסתו. ואילו מדינה דמוקרטית פועלת במלחמתה בטרור במסגרת המשפט ועל פיו". הוא התייחס למאבקה של מדינת ישראל ולא רק, בטרור, והדגיש כי מדובר במלחמה "של מדינה שומרת חוק ושל אזרחים שומרי חוק נגד מפירי החוק. זוהי, איפוא, לא רק מלחמתה של המדינה נגד הקמים עליה; זוהי גם מלחמתו של המשפט נגד הקמים עליו".
המאבק בטרור לדבריו צריך להיעשות "תוך איזון בין ערכים ועקרונות נוגדים. מחד-גיסא מונחים הערכים והעקרונות הקשורים בבטחון המדינה ואזרחיה". האיזון הדמוקרטי לדבריו "אינו משקף הססנות או חוסר הכרעה, נהפוך הוא: הוא ביטוי להשקפה ברורה וחדה על פיה אין ביטחון ללא זכויות ואין זכויות ללא ביטחון, ונדרש איזון עדין בין ההגנה על הביטחון לבין ההגנה על הזכויות".
עוד מוסיף ברק כי בהקשר זה כתב בהתנגדותו לאישור חוק האזרחות כי "תוספת ביטחון אינה שקולה נגד הפגיעה הקשה בחיי הפלשתינים הוצאתם של בני משפחה של מחבלים מתאבדים מאזורי מגוריהם והעברתם למקומות אחרים (תיחום מגורים) היתה מגבירה את הביטחון באזור אך היא נוגדת את אופיה של ישראל 'כמדינה דמוקרטית שוחרת חופש וחירות'". מכאן, ש"דמוקרטיה אינה מטילה איסור גורף ובכך מנתקת את אזרחיה מבני זוגם ואינם מאפשרת להם לחיות חיי משפחה. דמוקרטיה אינה מטילה איסור גורף ובכך מעמידה בפני אזרחיה את האופציה לחיות בה בלא בן זוג או לעזוב את המדינה כדי לחיות בחיי משפחה תקינים".
נשיא בית המשפט העליון לשעבר הדגיש כי "דמוקרטיה מוותרת על תוספת מסויימת של ביטחון כדי להשיג תוספת גדולה לאין שיעור ממנה של חיי משפחה ושוויון. כך נוהגת דמוקרטיה בתקופות שלום ורגיעה כך נוהגת דמוקרטיה בתקופות לחימה וטרור".
בהתייחסו לתקופת השואה "ולקחיה" אמר ברק כי אחד מהם הוא "הצורך לבנות מסגרות חוקתיות אשר בכוחן להגן על הדמוקרטיה. אחת מאותן מסגרות הוא בית משפט עליון חזק, המפעיל ביקורת שיפוטית על חוקיותם של חוקים ועל כל פעולות המינהל. בלי ביקורת שיפוטית, 'כל דאלים גבר'. הכוח משתלט על המשפט. הרוב משתלט על המיעוט. הפרט עומד חדל אונים נגד השלטון".
