שמוליק לביא קנה רכב ממיכאל פרנקל ותבע אותו בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה לאחר שגילה שהרכב היה שייך לחברה. מכתב התביעה עלה שפרנקל פרסם מודעה באינטרנט למכירת רכב ובשיחה עם לביא הצהיר שכל בעלי הרכב הקודמים, היו אנשים פרטיים. יום לאחר הרכישה גילה לביא שהרכב היה שייך בעבר לחברה בע"מ מה שאמור היה להפחית ממחירו. "הפקידה במשרד הרישוי הודיעה לי שבעליו הראשון של הרכב היתה חברה בע"מ. יש בכך כדי להוריד מערך הרכב על-פי מחירון לוי יצחק". לטענתו, אם היה יודע פרט חשוב זה, לא היה קונה את הרכב במחיר מחירון אלא במחיר נמוך יותר. לביא ביקש לפצותו בגין ירידת ערך הרכב.
בכתב ההגנה השיב פרנקל שמכר את הרכב של אחיו שהיה בקורס חובלים. כמו כן שהודיע לתובע שאחיו הוא בעליו השלישי של הרכב ואחיו לא הכיר את בעלי הרכב הקודמים למעט הבעלים לפניו שהיה אדם פרטי כפי שמופיע ברישיון הרכב. לדבריו, התובע בדק את הרכב במוסך וגילה שמצבו מצוין ולאחר שהתבקש לשלם מחיר מעל המחירון הצדדים התפשרו והוא שילם מחיר מחירון.
בדיון בפני השופטת נילי פלד, העיד הנתבע שלא ידע שבעליו הראשונים של הרכב הייתה חברה ולא הבין את המשמעות לכך. כמו כן שביקש תשלום בהתאם למצבו של הרכב שהיה ללא רבב. בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר חייבה השופטת את הנתבע לשלם לתובע 1,500 שקל בגין ירידת ערך בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
"איני סבורה שהנתבע התכוון לשקר לתובע ויתכן שנפלה אי הבנה בין השניים כאשר הנתבע התכוון בתשובתו שהבעלים הקודם היה פרטי. הנתבע קנה את הרכב מכונס נכסים, באופן שלא היה לו קשר לבעלי הרכב אותו רכש ולא יכול היה לדעת מי היו הבעלים הראשוניים. עם זאת עובדה שהבעלים הראשונים היתה חברה בע"מ והתובע לא ידע עובדה זו עובר לרכישת הרכב, ויש מקום לפצותו במידת מה בגין ירידת ערך צפויה, כאשר יבקש למכור את הרכב".
